Yomá 62b

גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: ״יִקַּח שְׁנֵי שְׂעִירֵי עִזִּים״, מִיעוּט ״שְׂעִירֵי״ — שְׁנַיִם. מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״שְׁנֵי״? שֶׁיִּהְיוּ שְׁנֵיהֶן שָׁוִים. מִנַּיִין אַף עַל פִּי שֶׁאֵין שְׁנֵיהֶן שָׁוִין כְּשֵׁירִין — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״שָׂעִיר״ ״שָׂעִיר״ — רִיבָּה. טַעְמָא דְּרַבִּי רַחֲמָנָא, הָא לָא רַבִּי רַחֲמָנָא — הֲוָה אָמֵינָא פְּסוּלִין, עִיכּוּבָא מְנָא לַן? סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא, ״שְׁנֵי״ ״שְׁנֵי״ ״שְׁנֵי״ כְּתִיב. וְהַשְׁתָּא דְּרַבִּי רַחֲמָנָא ״שָׂעִיר״ ״שָׂעִיר״, ״שְׁנֵי״ ״שְׁנֵי״ ״שְׁנֵי״, לְמָה לִי? חַד לְמַרְאֶה, וְחַד לְקוֹמָה, וְחַד לְדָמִים. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי גַּבֵּי כִּבְשֵׂי מְצוֹרָע: ״יִקַּח שְׁנֵי כְּבָשִׂים״, מִיעוּט ״כְּבָשִׂים״ שְׁנַיִם, מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״שְׁנֵי״? שֶׁיִּהְיוּ שְׁנֵיהֶן שָׁוִין. וּמִנַּיִן שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאֵין שְׁנֵיהֶן שָׁוִין כְּשֵׁירִין — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״כֶּבֶשׂ״ ״כֶּבֶשׂ״ — רִיבָּה. טַעְמָא דְּרַבִּי רַחֲמָנָא, הָא לָא רַבִּי רַחֲמָנָא — הֲוָה אָמֵינָא פְּסוּלִין, עִיכּוּבָא מְנָא לַן? סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא, ״תִּהְיֶה״ כְּתִיב. וְהַשְׁתָּא דְּרַבִּי רַחֲמָנָא ״כֶּבֶשׂ״ ״כֶּבֶשׂ״ — ״תִּהְיֶה״ לְמָה לִי? לִשְׁאָר הֲוָיָתוֹ שֶׁל מְצוֹרָע. (וּתְנַן) נָמֵי גַּבֵּי מְצוֹרָע כִּי הַאי גַוְונָא: ״צִפֳּרִים״ — מִיעוּט צִפֳּרִים (שְׁנַיִם), מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״שְׁתֵּי״ — שֶׁיִּהְיוּ שְׁתֵּיהֶן שָׁווֹת. וּמִנַּיִן שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאֵינָן שָׁווֹת כְּשֵׁרוֹת — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״צִפּוֹר״ ״צִפּוֹר״ — רִיבָּה. טַעְמָא דְּרַבִּי רַחֲמָנָא, הָא לָא רַבִּי רַחֲמָנָא — פְּסוּלוֹת, עִכּוּבָא מְנָא לַן? סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא, ״תִּהְיֶה״ כְּתִיב. וְהַשְׁתָּא דְּרַבִּי רַחֲמָנָא ״צִפּוֹר״, ״תִּהְיֶה״ לְמָה לִי? לִשְׁאָר הֲוָיָתוֹ שֶׁל מְצוֹרָע. אִי הָכִי, גַּבֵּי תְמִידִין נָמֵי, נֵימָא: ״כְּבָשִׂים״ — מִיעוּט כְּבָשִׂים שְׁנַיִם, מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״שְׁנַיִם״ — שֶׁיִּהְיוּ שְׁנֵיהֶן שָׁוִין. וּמִנַּיִן שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאֵין שְׁנֵיהֶן שָׁוִין כְּשֵׁירִין — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״כֶּבֶשׂ״ ״כֶּבֶשׂ״ — רִיבָּה. וּלְמִצְוָה הָכִי נָמֵי דְּבָעֵינַן? הַהוּא מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְתַנְיָא: ״שְׁנַיִם לַיּוֹם״, כְּנֶגֶד הַיּוֹם. אַתָּה אוֹמֵר כְּנֶגֶד הַיּוֹם, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא חוֹבַת הַיּוֹם? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר ״אֶת הַכֶּבֶשׂ אֶחָד תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם״, הֲרֵי חוֹבַת הַיּוֹם אָמוּר, וּמָה אֲנִי מְקַיֵּים ״שְׁנַיִם לַיּוֹם״ — כְּנֶגֶד הַיּוֹם. כֵּיצַד? תָּמִיד שֶׁל שַׁחַר הָיָה נִשְׁחָט עַל קֶרֶן צְפוֹנִית מַעֲרָבִית, עַל טַבַּעַת שְׁנִיָּה. וְשֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם הָיָה נִשְׁחָט עַל קֶרֶן מִזְרָחִית צְפוֹנִית, עַל טַבַּעַת שְׁנִיָּה. מוּסָפִין שֶׁל שַׁבָּת, וַדַּאי צְרִיכִין שֶׁיִּהְיוּ שְׁנֵיהֶן שָׁוִין. תָּנוּ רַבָּנַן: שְׁנֵי שְׂעִירֵי יוֹם הַכִּיפּוּרִים שֶׁשְּׁחָטָן בַּחוּץ, עַד שֶׁלֹּא הִגְרִיל עֲלֵיהֶן — חַיָּיב עַל שְׁנֵיהֶם. מִשֶּׁהִגְרִיל עֲלֵיהֶן — חַיָּיב עַל שֶׁל שֵׁם, וּפָטוּר עַל שֶׁל עֲזָאזֵל. עַד שֶׁלֹּא הִגְרִיל עֲלֵיהֶם חַיָּיב עַל שְׁנֵיהֶם. לְמַאי חֲזוּ? אָמַר רַב חִסְדָּא: הוֹאִיל וְרָאוּי לְשָׂעִיר הַנַּעֲשֶׂה בַּחוּץ. וּמַאי שְׁנָא לְשָׂעִיר הַנַּעֲשֶׂה בִּפְנִים דְּלָא, דִּמְחוּסָּר הַגְרָלָה? לְשָׂעִיר הַנַּעֲשֶׂה בַּחוּץ נָמֵי לָא חֲזֵי, דִּמְחַסְּרִי עֲבוֹדַת הַיּוֹם! קָסָבַר רַב חִסְדָּא: אֵין מְחוּסַּר זְמַן לְבוֹ בַּיּוֹם. אָמַר רָבִינָא: הַשְׁתָּא דְּאָמַר רַב חִסְדָּא מְחוּסָּר הַגְרָלָה כִּמְחוּסָּר מַעֲשֶׂה דָּמֵי, הָא דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: שְׁלָמִים שֶׁשְּׁחָטָן קוֹדֶם שֶׁנִּפְתְּחוּ דַּלְתוֹת הַהֵיכָל פְּסוּלִין, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּשְׁחָטוֹ פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד״, בִּזְמַן שֶׁהוּא פָּתוּחַ, וְלֹא בִּזְמַן שֶׁהוּא נָעוּל.