先贤章句（皮尔凯·阿伏特） 55b

מִדְּסֵיפָא תַּקָּלָה וְקָלוֹן, רֵישָׁא תַּקָּלָה בְּלֹא קָלוֹן. וְהֵיכִי דָּמֵי? גּוֹי הַבָּא עַל הַבְּהֵמָה. לָא, סֵיפָא תַּקָּלָה וְקָלוֹן. רֵישָׁא הָא קָא מַשְׁמַע לַן: דַּאֲפִילּוּ קָלוֹן בְּלֹא תַּקָּלָה נָמֵי מִחַיְּיבִי. וְהֵיכִי דָּמֵי? יִשְׂרָאֵל הַבָּא עַל הַבְּהֵמָה בְּשׁוֹגֵג, וְכִדְבָעֵי רַב הַמְנוּנָא. דְּבָעֵי רַב הַמְנוּנָא: יִשְׂרָאֵל הַבָּא עַל הַבְּהֵמָה בְּשׁוֹגֵג, מַהוּ? תַּקָּלָה וְקָלוֹן בָּעֵינַן, וְהָכָא קָלוֹן אִיכָּא, תַּקָּלָה לֵיכָּא? אוֹ דִילְמָא קָלוֹן, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין תַּקָּלָה? אָמַר רַב יוֹסֵף: תָּא שְׁמַע, בַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד מִתְקַדֶּשֶׁת בְּבִיאָה, וְאִם בָּא עָלֶיהָ יָבָם קְנָאָהּ, וְחַיָּיבִין עָלֶיהָ מִשּׁוּם אֵשֶׁת אִישׁ. וּמְטַמְּאָה אֶת בּוֹעֲלָהּ, לְטַמֵּא מִשְׁכָּב תַּחְתּוֹן כְּעֶלְיוֹן. נִיסֵּת לְכֹהֵן – אוֹכֶלֶת בִּתְרוּמָה. בָּא עָלֶיהָ אֶחָד מִן הַפְּסוּלִים – פְּסָלָהּ מִן הַכְּהוּנָּה. וְאִם בָּא עָלֶיהָ אֶחָד מִכׇּל הָעֲרָיוֹת הָאֲמוּרוֹת בְּתוֹרָה, מוּמָתִין עַל יָדָהּ, וְהִיא פְּטוּרָה. אֶחָד מִכׇּל עֲרָיוֹת, וַאֲפִילּוּ בְּהֵמָה. וְהָא הָכָא דְּקָלוֹן אִיכָּא, תַּקָּלָה לֵיכָּא, וְקָתָנֵי: מוּמָתִין עַל יָדָהּ. כֵּיוָן דִּמְזִידָה הִיא, תַּקָּלָה נָמֵי אִיכָּא, וְרַחֲמָנָא הוּא דְּחָס עֲלַהּ. עֲלַהּ דִּידַהּ חָס, אַבְּהֵמָה לָא חָס. אָמַר רָבָא: תָּא שְׁמַע, בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד הַבָּא עַל יְבִמְתּוֹ – קְנָאָהּ, וְאֵינוֹ נוֹתֵן גֵּט עַד שֶׁיַּגְדִּיל. וּמְטַמֵּא כְּנִדָּה לְטַמֵּא מִשְׁכָּב תַּחְתּוֹן כְּעֶלְיוֹן. פּוֹסֵל וְאֵינוֹ מַאֲכִיל, וּפוֹסֵל אֶת הַבְּהֵמָה מֵעַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, וְנִסְקֶלֶת עַל יָדוֹ. וְאִם בָּא עַל אַחַת מִכׇּל הָעֲרָיוֹת הָאֲמוּרוֹת בְּתוֹרָה, מוּמָתִים עַל יָדוֹ. וְהָא הָכָא קָלוֹן אִיכָּא, תַּקָּלָה לֵיכָּא, וְקָתָנֵי: נִסְקֶלֶת עַל יָדוֹ. כֵּיוָן דְּמֵזִיד הוּא, תַּקָּלָה נָמֵי אִיכָּא, וְרַחֲמָנָא הוּא דְּחָס עִילָּוֵיהּ. עֲלֵיהּ דִּידֵיהּ חָס רַחֲמָנָא, אַבְּהֵמָה לָא חָס רַחֲמָנָא. תָּא שְׁמַע: דָּבָר אַחֵר, שֶׁלֹּא תְּהֵא בְּהֵמָה עוֹבֶרֶת בַּשּׁוּק וְיֹאמְרוּ: ״זוֹ הִיא שֶׁנִּסְקַל פְּלוֹנִי עַל יָדָהּ״. מַאי לָאו, מִדְּסֵיפָא תַּקָּלָה וְקָלוֹן, רֵישָׁא קָלוֹן בְּלֹא תַּקָּלָה? וְהֵיכִי דָּמֵי? יִשְׂרָאֵל הַבָּא עַל הַבְּהֵמָה בְּשׁוֹגֵג. לָא, סֵיפָא תַּקָּלָה וְקָלוֹן, רֵישָׁא תַּקָּלָה בְּלֹא קָלוֹן. וְהֵיכִי דָּמֵי? גּוֹי הַבָּא עַל הַבְּהֵמָה, וּכְדִבְעוֹ מִינֵּיהּ מֵרַב שֵׁשֶׁת. מַתְנִי׳ הַמְגַדֵּף אֵינוֹ חַיָּיב עַד שֶׁיְּפָרֵשׁ הַשֵּׁם. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קׇרְחָה: