赎罪日篇 92a
פסחים
·
页面 Amud Alef
希伯来语/阿拉米语
וְהַמְלַקֵּט לוֹ עֲצָמוֹת — טוֹבֵל וְאוֹכֵל בַּקֳּדָשִׁים.
גֵּר שֶׁנִּתְגַּיֵּיר בְּעֶרֶב פֶּסַח, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: טוֹבֵל וְאוֹכֵל אֶת פִּסְחוֹ לָעֶרֶב, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: הַפּוֹרֵשׁ מִן הָעׇרְלָה כְּפוֹרֵשׁ מִן הַקֶּבֶר.
גְּמָ׳ מַאי טַעְמָא? קָא סָבַר אֲנִינוּת דְּלַיְלָה דְּרַבָּנַן, וְגַבֵּי פֶּסַח לֹא הֶעֱמִידוּ דִּבְרֵיהֶם בִּמְקוֹם כָּרֵת, גַּבֵּי קָדָשִׁים הַעֲמִידוּ דִּבְרֵיהֶם בִּמְקוֹם עֲשֵׂה.
הַשּׁוֹמֵעַ עַל מֵתוֹ וְכוּ׳. מְלַקֵּט עֲצָמוֹת? הָא בָּעֵי הַזָּאַת שְׁלִישִׁי וּשְׁבִיעִי! אֵימָא: שֶׁלִּיקְּטוּ לוֹ עֲצָמוֹת.
גֵּר שֶׁנִּתְגַּיֵּיר וְכוּ׳. אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מַחֲלוֹקֶת בְּעָרֵל גּוֹי,
דְּבֵית הִלֵּל סָבְרִי: גְּזֵירָה שֶׁמָּא יִטָּמֵא לְשָׁנָה הַבָּאָה, וְיֹאמַר: אֶישְׁתָּקַד, מִי לֹא טָבַלְתִּי וְאָכַלְתִּי? עַכְשָׁיו נָמֵי אֶטְבּוֹל וְאוֹכַל. וְלָא יָדַע דְּאֶשְׁתָּקַד — גּוֹי הֲוָה וְלָא מְקַבֵּל טוּמְאָה, עַכְשָׁיו — יִשְׂרָאֵל וּמְקַבֵּל טוּמְאָה.
וּבֵית שַׁמַּאי סָבְרִי: לָא גָּזְרִינַן. אֲבָל עָרֵל יִשְׂרָאֵל — דִּבְרֵי הַכֹּל טוֹבֵל וְאוֹכֵל אֶת פִּסְחוֹ לָעֶרֶב, וְלָא גָּזְרִינַן עָרֵל יִשְׂרָאֵל מִשּׁוּם עָרֵל גּוֹי.
תַּנְיָא נָמֵי הָכִי, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר: לֹא נֶחְלְקוּ בֵּית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל עַל עָרֵל יִשְׂרָאֵל שֶׁטּוֹבֵל וְאוֹכֵל אֶת פִּסְחוֹ לָעֶרֶב, עַל מָה נֶחְלְקוּ — עַל עָרֵל גּוֹי. שֶׁבֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: טוֹבֵל וְאוֹכֵל אֶת פִּסְחוֹ לָעֶרֶב, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: הַפּוֹרֵשׁ מִן הָעׇרְלָה כְּפוֹרֵשׁ מִן הַקֶּבֶר.
אָמַר רָבָא: עָרֵל הַזָּאָה וְאִיזְמֵל — הֶעֱמִידוּ דִּבְרֵיהֶן בִּמְקוֹם כָּרֵת. אוֹנֵן וּמְצוֹרָע וּבֵית הַפְּרָס — לֹא הֶעֱמִידוּ דִּבְרֵיהֶן בִּמְקוֹם כָּרֵת.
עָרֵל — הָא דַּאֲמַרַן.
הַזָּאָה — דְּאָמַר מָר: הַזָּאָה שְׁבוּת וְאֵינוֹ דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת.
אִיזְמֵל — דְּתַנְיָא: כְּשֵׁם שֶׁאֵין מְבִיאִין אוֹתוֹ דֶּרֶךְ רְשׁוּת הָרַבִּים, כָּךְ אֵין מְבִיאִין אוֹתוֹ דֶּרֶךְ גַּגּוֹת וְדֶרֶךְ חֲצֵרוֹת וְדֶרֶךְ קַרְפֵּיפוֹת.
אוֹנֵן — הָא דַּאֲמַרַן.
מְצוֹרָע — מַאי הִיא? דְּתַנְיָא: מְצוֹרָע שֶׁחָל שְׁמִינִי שֶׁלּוֹ בְּעֶרֶב הַפֶּסַח, וְרָאָה קֶרִי בּוֹ בַּיּוֹם — טוֹבֵל וְאוֹכֵל.
אָמְרוּ חֲכָמִים: אַף עַל פִּי שֶׁטְּבוּל יוֹם אֵינוֹ נִכְנָס, זֶה נִכְנָס. מוּטָב יָבֹא עֲשֵׂה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כָּרֵת, וְיִדְחֶה עֲשֵׂה שֶׁאֵין בּוֹ כָּרֵת.
וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: דְּבַר תּוֹרָה אֲפִילּוּ עֲשֵׂה אֵין בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיַּעֲמֹד יְהוֹשָׁפָט בִּקְהַל יְהוּדָה וִירוּשָׁלִַים בְּבֵית ה׳ לִפְנֵי הֶחָצֵר הַחֲדָשָׁה״, מַאי חָצֵר הַחֲדָשָׁה? שֶׁחִדְּשׁוּ בּוֹ דָּבָר, וְאָמְרוּ: טְבוּל יוֹם לֹא יִכָּנֵס בְּמַחֲנֵה לְוִיָּה.
בֵּית הַפְּרָס, דִּתְנַן: וְשָׁוִין בֵּית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל