Shabbat (Ngày Sa-bát) 138a

אֶלָּא אָמַר אַבָּיֵי: מִדְּרַבָּנַן הִיא, שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה כְּדֶרֶךְ שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בַּחוֹל. מְנַקֵּיט אַבָּיֵי חוּמְרֵי מַתְנְיָתָא וְתָנֵי: הַגּוֹד וְהַמְשַׁמֶּרֶת, כִּילָּה וְכִסֵּא גַלִּין — לֹא יַעֲשֶׂה, וְאִם עָשָׂה — פָּטוּר אֲבָל אָסוּר. אׇהֳלֵי קְבַע — לֹא יַעֲשֶׂה, וְאִם עָשָׂה — חַיָּיב חַטָּאת. אֲבָל מִטָּה וְכִסֵּא טְרַסְקָל וְאַסְלָא — מוּתָּר לִנְטוֹתָן לְכַתְּחִילָּה. וְאֵין נוֹתְנִין לַתְּלוּיָה בַּשַּׁבָּת. אִיבַּעְיָא לְהוּ: שִׁימֵּר מַאי? אָמַר רַב כָּהֲנָא: שִׁימֵּר — חַיָּיב חַטָּאת. מַתְקֵיף לַהּ רַב שֵׁשֶׁת: מִי אִיכָּא מִידֵּי דְּרַבָּנַן מְחַיְּיבִי חַטָּאת, וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר שָׁרֵי לְכַתְּחִילָּה?! מַתְקֵיף לַהּ רַב יוֹסֵף: אַלְּמָה לָא? הֲרֵי עִיר שֶׁל זָהָב, דְּרַבִּי מֵאִיר מְחַיֵּיב חַטָּאת, וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר שָׁרֵי לְכַתְּחִילָּה. מַאי הִיא — דְּתַנְיָא: לֹא תֵּצֵא אִשָּׁה בְּעִיר שֶׁל זָהָב, וְאִם יָצְאָה — חַיֶּיבֶת חַטָּאת, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: לֹא תֵּצֵא, וְאִם יָצְאָה פְּטוּרָה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: יוֹצְאָה אִשָּׁה בְּעִיר שֶׁל זָהָב לְכַתְּחִילָּה. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: מִי סָבְרַתְּ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אַדְּרַבִּי מֵאִיר קָאֵי, דְּאָמַר חַיֶּיבֶת חַטָּאת? אַדְּרַבָּנַן קָאֵי, דְּאָמְרִי פָּטוּר אֲבָל אָסוּר, וַאֲמַר לְהוּ אִיהוּ מוּתָּר לְכַתְּחִילָּה. מִשּׁוּם מַאי מַתְרִינַן בֵּיהּ? רַבָּה אָמַר: מִשּׁוּם בּוֹרֵר. רַבִּי זֵירָא אָמַר: מִשּׁוּם מְרַקֵּד. אָמַר רַבָּה, כְּווֹתִי דִּידִי מִסְתַּבְּרָא: מָה דַּרְכּוֹ שֶׁל בּוֹרֵר — נוֹטֵל אוֹכֵל וּמַנִּיחַ הַפְּסוֹלֶת, אַף הָכָא נָמֵי: נוֹטֵל אֶת הָאוֹכֵל וּמַנִּיחַ אֶת הַפְּסוֹלֶת. אָמַר רַבִּי זֵירָא, כְּווֹתִי דִּידִי מִסְתַּבְּרָא: מָה דַּרְכּוֹ שֶׁל מְרַקֵּד — פְּסוֹלֶת מִלְּמַעְלָה וְאוֹכֶל מִלְּמַטָּה, אַף הָכָא נָמֵי: פְּסוֹלֶת מִלְּמַעְלָה וְאוֹכֶל מִלְּמַטָּה. תָּנֵי רָמֵי בַּר יְחֶזְקֵאל: טַלִּית כְּפוּלָה לֹא יַעֲשֶׂה, וְאִם עָשָׂה — פָּטוּר אֲבָל אָסוּר. הָיָה כָּרוּךְ עָלֶיהָ חוּט אוֹ מְשִׁיחָה — מוּתָּר לִנְטוֹתָהּ לְכַתְּחִילָּה. בְּעָא מִינֵּיהּ רַב כָּהֲנָא מֵרַב: כִּילָּה מַהוּ? אֲמַר לֵיהּ: אַף מִטָּה אֲסוּרָה. מִטָּה מַהוּ? אֲמַר לֵיהּ: אַף כִּילָּה מוּתֶּרֶת. כִּילָּה וּמִטָּה מַהוּ? אֲמַר לֵיהּ: כִּילָּה אֲסוּרָה וּמִטָּה מוּתֶּרֶת. וְלָא קַשְׁיָא. הָא דְּקָאָמַר אַף מִטָּה אֲסוּרָה — כִּדְקַרְמֹנָאֵי. הָא דְּקָאֲמַר לֵיהּ אַף כִּילָּה מוּתֶּרֶת — כִּדְרָמֵי בַּר יְחֶזְקֵאל. כִּילָּה אֲסוּרָה וּמִטָּה מוּתֶּרֶת — כִּדְדִידַן. אָמַר רַב יוֹסֵף: חֲזֵינָא לְהוּ לְכִילֵּי דְּבֵי רַב הוּנָא דְּמֵאוּרְתָּא נְגִידָא וּמִצַּפְרָא חֲבִיטָא רַמְיָא. אָמַר רַב מִשּׁוּם רַבִּי חִיָּיא: וִילוֹן מוּתָּר לִנְטוֹתוֹ וּמוּתָּר לְפוֹרְקוֹ. וְאָמַר שְׁמוּאֵל מִשּׁוּם רַבִּי חִיָּיא: