Sanedrín 78a

וְאִי לָאו כֹּחוֹ הוּא – תֵּיזִיל לְתַחַת. אֶלָּא, כֹּחַ כָּחוּשׁ הוּא. תָּנוּ רַבָּנַן: הִכּוּהוּ עֲשָׂרָה בְּנֵי אָדָם בַּעֲשָׂרָה מַקְלוֹת וָמֵת, בֵּין בְּבַת אַחַת, בֵּין בְּזֶה אַחַר זֶה – פְּטוּרִין. רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתִירָא אוֹמֵר: בְּזֶה אַחַר זֶה, הָאַחֲרוֹן חַיָּיב, מִפְּנֵי שֶׁקֵּירַב אֶת מִיתָתוֹ. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: וּשְׁנֵיהֶם מִקְרָא אֶחָד דָּרְשׁוּ, ״וְאִישׁ כִּי יַכֶּה כׇּל נֶפֶשׁ אָדָם״. רַבָּנַן סָבְרִי: ״כָּל נֶפֶשׁ״ – עַד דְּאִיכָּא כׇּל נֶפֶשׁ, וְרַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתִירָא סָבַר: ״כׇּל נֶפֶשׁ״ – כׇּל דְּהוּא נֶפֶשׁ. אָמַר רָבָא: הַכֹּל מוֹדִים בְּהוֹרֵג אֶת הַטְּרֵיפָה שֶׁהוּא פָּטוּר, בְּגוֹסֵס בִּידֵי שָׁמַיִם שֶׁהוּא חַיָּיב. לֹא נֶחְלְקוּ אֶלָּא בְּגוֹסֵס בִּידֵי אָדָם. מָר מְדַמֵּי לֵיהּ לִטְרֵיפָה, וּמָר מְדַמֵּי לֵיהּ לְגוֹסֵס בִּידֵי שָׁמַיִם. מַאן דִּמְדַמֵּי לֵיהּ לִטְרֵיפָה, מַאי טַעְמָא לָא מְדַמֵּי לֵיהּ לְגוֹסֵס בִּידֵי שָׁמַיִם? גּוֹסֵס בִּידֵי שָׁמַיִם לָא אִיתְעֲבִיד בֵּיהּ מַעֲשֶׂה, הַאי אִיתְעֲבִיד בֵּיהּ מַעֲשֶׂה. וּמַאן דִּמְדַמֵּי לֵיהּ לְגוֹסֵס בִּידֵי שָׁמַיִם, מַאי טַעְמָא לָא מְדַמֵּי לֵיהּ לִטְרֵיפָה? טְרֵיפָה – מְחַתְּכִי סִימָנִים, הָא לָא מְחַתְּכִי סִימָנִים. תָּנֵי תַּנָּא קַמֵּיהּ דְּרַב שֵׁשֶׁת: ״וְאִישׁ כִּי יַכֶּה כׇּל נֶפֶשׁ אָדָם״ – לְהָבִיא הַמַּכֶּה אֶת חֲבֵירוֹ וְאֵין בּוֹ כְּדֵי לְהָמִית, וּבָא אַחֵר וֶהֱמִיתוֹ, שֶׁהוּא חַיָּיב. אֵין בּוֹ כְּדֵי לְהָמִית? פְּשִׁיטָא! אֶלָּא, יֵשׁ בּוֹ כְּדֵי לְהָמִית וּבָא אַחֵר וֶהֱמִיתוֹ, שֶׁהוּא חַיָּיב. וּסְתָמָא כְּרַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתִירָא. אָמַר רָבָא: הַהוֹרֵג אֶת הַטְּרֵיפָה – פָּטוּר. וּטְרֵיפָה שֶׁהָרַג בִּפְנֵי בֵּית דִּין – חַיָּיב, שֶׁלֹּא בִּפְנֵי בֵּית דִּין – פָּטוּר. בִּפְנֵי בֵּית דִּין, מַאי טַעְמָא חַיָּיב? דִּכְתִיב: ״וּבִעַרְתָּ הָרָע מִקִּרְבֶּךָ״. שֶׁלֹּא בִּפְנֵי בֵּית דִּין – פָּטוּר, דְּהָוְיָא לַהּ עֵדוּת שֶׁאִי אַתָּה יָכוֹל לַהֲזִימָּהּ, וְכׇל עֵדוּת שֶׁאִי אַתָּה יָכוֹל לַהֲזִימָּהּ – לֹא שְׁמָהּ עֵדוּת. וְאָמַר רָבָא: הָרוֹבֵעַ אֶת הַטְּרֵיפָה – חַיָּיב. טְרֵיפָה שֶׁרָבַע, בִּפְנֵי בֵּית דִּין – חַיָּיב, שֶׁלֹּא בִּפְנֵי בֵּית דִּין – פָּטוּר. בִּפְנֵי בֵּית דִּין חַיָּיב, דִּכְתִיב: ״וּבִעַרְתָּ הָרַע מִקִּרְבֶּךָ״. שֶׁלֹּא בִּפְנֵי בֵּית דִּין פָּטוּר, דְּהָוְיָא לַהּ עֵדוּת שֶׁאִי אַתָּה יָכוֹל לַהֲזִימָּהּ. הָא תּוּ לְמָה לִי? הַיְינוּ הָךְ! הָרוֹבֵעַ אֶת הַטְּרֵיפָה אִיצְטְרִיכָא לֵיהּ. מַהוּ דְּתֵימָא: לֶיהֱוֵי כְּמַאן דִּמְשַׁמֵּשׁ מֵת, וְלִיפְּטַר? קָא מַשְׁמַע לַן, דְּמִשּׁוּם הֲנָאָה הוּא, וְהָא אִית לֵיהּ הֲנָאָה. וְאָמַר רָבָא: עֵדִים שֶׁהֵעִידוּ בִּטְרֵיפָה וְהוּזַּמּוּ, אֵין נֶהֱרָגִין. עֵדֵי טְרֵיפָה שֶׁהוּזַּמּוּ, נֶהֱרָגִין. רַב אָשֵׁי אָמַר: אֲפִילּוּ עֵדֵי טְרֵיפָה שֶׁהוּזַּמּוּ אֵין נֶהֱרָגִין, לְפִי שֶׁאֵינָן בְּזוֹמְמֵי זוֹמְמִין. וְאָמַר רָבָא: שׁוֹר טְרֵיפָה שֶׁהָרַג – חַיָּיב, וְשׁוֹר שֶׁל אָדָם טְרֵיפָה שֶׁהָרַג – פָּטוּר. מַאי טַעְמָא? אָמַר קְרָא: ״הַשּׁוֹר יִסָּקֵל וְגַם בְּעָלָיו יוּמָת״. כֹּל הֵיכָא דְּקָרֵינָא בֵּיהּ ״וְגַם בְּעָלָיו יוּמָת״, קָרֵינַן בֵּיהּ ״הַשּׁוֹר יִסָּקֵל״, וְכֹל הֵיכָא דְּלָא קָרֵינַן בֵּיהּ ״וְגַם בְּעָלָיו יוּמָת״, לָא קָרֵינַן בֵּיהּ ״הַשּׁוֹר יִסָּקֵל״. רַב אָשֵׁי אָמַר: אֲפִילּוּ שׁוֹר טְרֵיפָה נָמֵי שֶׁהָרַג – פָּטוּר. מַאי טַעְמָא? כֵּיוָן דְּאִילּוּ בְּעָלִים הֲווֹ פְּטִירִי, שׁוֹר נָמֵי פָּטוּר. שִׁיסָּה בּוֹ אֶת הַכֶּלֶב וְכוּ׳. אָמַר רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב: כְּשֶׁתִּמְצָא לוֹמַר, לְדִבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה – אֶרֶס נָחָשׁ בֵּין שִׁינָּיו הוּא עוֹמֵד. לְפִיכָךְ: מַכִּישׁ בְּסַיִיף, וְנָחָשׁ פָּטוּר. לְדִבְרֵי חֲכָמִים, אֶרֶס נָחָשׁ מֵעַצְמוֹ הוּא מֵקִיא. לְפִיכָךְ: נָחָשׁ בִּסְקִילָה, וְהַמַּכִּישׁ פָּטוּר. מַתְנִי׳ הַמַּכֶּה אֶת חֲבֵירוֹ, בֵּין בְּאֶבֶן בֵּין בְּאֶגְרוֹף, וַאֲמָדוּהוּ לְמִיתָה, וְהֵיקֵל מִמַּה שֶּׁהָיָה, וּלְאַחַר מִכָּאן הִכְבִּיד וָמֵת – חַיָּיב. רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר: פָּטוּר, שֶׁרַגְלַיִם לַדָּבָר. גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: אֶת זוֹ דָּרַשׁ רַבִּי נְחֶמְיָה, ״אִם יָקוּם וְהִתְהַלֵּךְ בַּחוּץ