Sanedrín 65a

מַתְנִי׳ בַּעַל אוֹב – זֶה פִּיתוֹם הַמְדַבֵּר מִשֶּׁחְיוֹ, וְיִדְּעוֹנִי – זֶה הַמְדַבֵּר בְּפִיו. הֲרֵי אֵלּוּ בִּסְקִילָה, וְהַנִּשְׁאָל בָּהֶם בְּאַזְהָרָה. גְּמָ׳ מַאי שְׁנָא הָכָא דְּקָתָנֵי בַּעַל אוֹב וְיִדְּעוֹנִי, וּמַאי שְׁנָא גַּבֵּי כָּרֵיתוֹת דְּקָתָנֵי בַּעַל אוֹב וְשַׁיְּירֵיהּ לְיִדְּעוֹנִי? רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: הוֹאִיל וּשְׁנֵיהֶן בְּלָאו אֶחָד נֶאֶמְרוּ. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: יִדְּעוֹנִי, לְפִי שֶׁאֵין בּוֹ מַעֲשֶׂה. וְרַבִּי יוֹחָנָן, מַאי שְׁנָא בַּעַל אוֹב דְּנָקֵט? מִשּׁוּם דִּפְתַח בֵּיהּ קְרָא. וְרֵישׁ לָקִישׁ, מַאי טַעְמָא לָא אָמַר כְּרַבִּי יוֹחָנָן? אָמַר רַב פָּפָּא: חֲלוּקִין הֵן בְּמִיתָה. וְרַבִּי יוֹחָנָן: חֲלוּקָּה דְּלָאו – שְׁמָהּ חֲלוּקָּה, דְמִיתָה – לֹא שְׁמָהּ חֲלוּקָּה. וְרַבִּי יוֹחָנָן, מַאי טַעְמָא לָא אָמַר כְּרֵישׁ לָקִישׁ? אָמַר לָךְ: מַתְנִיתִין דְּכָרֵיתוֹת רַבִּי עֲקִיבָא הִיא, דְּאָמַר: לָא בָּעֵינַן מַעֲשֶׂה. וְרֵישׁ לָקִישׁ: נְהִי דְּלָא בָּעֵי רַבִּי עֲקִיבָא מַעֲשֶׂה רַבָּה, מַעֲשֶׂה זוּטָא בָּעֵי. מְגַדֵּף, מַאי מַעֲשֶׂה אִיכָּא? עֲקִימַת שְׂפָתָיו הָוֵי מַעֲשֶׂה. בַּעַל אוֹב, מַאי מַעֲשֶׂה אִיכָּא? הַקָּשַׁת זְרוֹעוֹתָיו הָוֵי מַעֲשֶׂה. וַאֲפִילּוּ לְרַבָּנַן? וְהָתַנְיָא: אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא עַל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מַעֲשֶׂה, כְּגוֹן זִיבּוּחַ, קִיטּוּר, וְנִיסּוּךְ, וְהִשְׁתַּחֲוָאָה. וְאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: מַאן תְּנָא הִשְׁתַּחֲוָאָה? רַבִּי עֲקִיבָא הִיא, דְּאָמַר: לָא בָּעֵינַן מַעֲשֶׂה. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבָּנַן, כְּפִיפַת קוֹמָתוֹ לְרַבָּנַן הָוֵי מַעֲשֶׂה. הַשְׁתָּא לְרֵישׁ לָקִישׁ, כְּפִיפַת קוֹמָתוֹ לְרַבָּנַן לָא הָוֵי מַעֲשֶׂה, הַקָּשַׁת זְרוֹעוֹתָיו דְּבַעַל אוֹב הָוֵי מַעֲשֶׂה? כִּי קָאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ נָמֵי – לְרַבִּי עֲקִיבָא, אֲבָל לְרַבָּנַן – לָא. אִי הָכִי, יָצָא מְגַדֵּף וּבַעַל אוֹב מִיבְּעֵי לֵיהּ! אֶלָּא אָמַר עוּלָּא: בִּמְקַטֵּר לַשֵּׁד. אֲמַר לֵיהּ רָבָא: מְקַטֵּר לַשֵּׁד – עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה הוּא! אֶלָּא, אָמַר רָבָא: בִּמְקַטֵּר לְחַבָּר. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: הַמְקַטֵּר לְחַבָּר – חוֹבֵר חָבֵר הוּא. אִין, וְהַתּוֹרָה אָמְרָה: חוֹבֵר זֶה בִּסְקִילָה. תָּנוּ רַבָּנַן: ״חֹבֵר חָבֶר״ – אֶחָד חֶבֶר גָּדוֹל וְאֶחָד חֶבֶר קָטָן, וַאֲפִילּוּ נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים. אָמַר אַבָּיֵי: הִלְכָּךְ, הַאי מַאן דְּצָמֵיד זִיבּוּרָא וְעַקְרַבָּא, אַף עַל גַּב דְּקָא מִיכַּוֵּין דְּלָא לַיזְּקוּ, אָסוּר. וְרַבִּי יוֹחָנָן, מַאי שְׁנָא דִּכְפִיפַת קוֹמָתוֹ לְרַבָּנַן הָוֵי מַעֲשֶׂה, וַעֲקִימַת שְׂפָתָיו לָא הָוֵי מַעֲשֶׂה? אָמַר רָבָא: שָׁאנֵי מְגַדֵּף, הוֹאִיל וְיֶשְׁנוֹ בַּלֵּב.