Schabbat 60a

בְּקוֹלָב הַלֵּךְ אַחַר מַסְמְרוֹתָיו. בְּסוּלָּם הַלֵּךְ אַחַר שְׁלִיבוֹתָיו. בְּעַרְסָא הַלֵּךְ אַחַר שַׁלְשְׁלוֹתָיו. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: הַכֹּל הוֹלֵךְ אַחַר הַמַּעֲמִיד. רָבָא אָמַר, לִצְדָדִים קָתָנֵי: יֵשׁ עָלֶיהָ חוֹתָם — תַּכְשִׁיט דְּאִישׁ, אֵין עָלֶיהָ חוֹתָם — תַּכְשִׁיט דְּאִשָּׁה. רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמַר: טוּמְאָה אַשַּׁבָּת קָרָמֵית?! טוּמְאָה, ״כְּלִי מַעֲשֶׂה״ אֲמַר רַחֲמָנָא — וּכְלִי הוּא. שַׁבָּת, מִשּׁוּם מַשּׂוֹי אֲמַר רַחֲמָנָא, אֵין עָלֶיהָ חוֹתָם — תַּכְשִׁיט, יֵשׁ עָלֶיהָ חוֹתָם — מַשּׂוֹי. וְלֹא בְּמַחַט שֶׁאֵינָהּ נְקוּבָה. לְמַאי חַזְיָא? אָמַר רַב יוֹסֵף: הוֹאִיל וְאִשָּׁה אוֹגֶרֶת בָּהּ שְׂעָרָהּ. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: וְתֶהֱוֵי כְּבִירִית טְהוֹרָה, וְתִשְׁתְּרֵי. אֶלָּא תַּרְגְּמַהּ רַב אַדָּא נַרְשָׁאָה קַמֵּיהּ דְּרַב יוֹסֵף: הוֹאִיל וְאִשָּׁה חוֹלֶקֶת בָּהּ שְׂעָרָהּ. בְּשַׁבָּת לְמַאי חַזְיָא? אָמַר רָבָא: טַס שֶׁל זָהָב יֵשׁ לָהּ עַל רֹאשָׁהּ. בַּחוֹל חוֹלֶקֶת בָּהּ שְׂעָרָהּ, בְּשַׁבָּת מַנִּיחָתָהּ כְּנֶגֶד פַּדַּחְתָּהּ. מַתְנִי׳ לֹא יֵצֵא הָאִישׁ בְּסַנְדָּל הַמְסוּמָּר. וְלֹא בְּיָחִיד, בִּזְמַן שֶׁאֵין בְּרַגְלוֹ מַכָּה. וְלֹא בִּתְפִילִּין, וְלֹא בְּקָמֵיעַ בִּזְמַן שֶׁאֵינוֹ מִן הַמּוּמְחֶה. וְלֹא בְּשִׁרְיוֹן וְלֹא בְּקַסְדָּא וְלֹא בְּמַגָּפַיִים. וְאִם יָצָא — אֵינוֹ חַיָּיב חַטָּאת. גְּמָ׳ סַנְדָּל הַמְסוּמָּר מַאי טַעְמָא? אָמַר שְׁמוּאֵל: שִׁלְפֵי הַשְּׁמָד הָיוּ, וְהָיוּ נֶחְבָּאִין בִּמְעָרָה, וְאָמְרוּ: הַנִּכְנָס — יִכָּנֵס, וְהַיּוֹצֵא — אַל יֵצֵא. נֶהְפַּךְ סַנְדָּלוֹ שֶׁל אֶחָד מֵהֶן, כִּסְבוּרִין הֵם אֶחָד מֵהֶן יָצָא וְרָאוּהוּ אוֹיְבִים וְעַכְשָׁו בָּאִין עֲלֵיהֶן. דָּחֲקוּ זֶה בָּזֶה וְהָרְגוּ זֶה אֶת זֶה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהָרְגוּ בָּהֶם אוֹיְבִים. רַבִּי אִילְעַאי בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: בִּמְעָרָה הָיוּ יוֹשְׁבִין, וְשָׁמְעוּ קוֹל מֵעַל גַּבֵּי הַמְּעָרָה. כִּסְבוּרִין הָיוּ שֶׁבָּאוּ עֲלֵיהֶם אוֹיְבִים. דָּחֲקוּ זֶה בָּזֶה וְהָרְגוּ זֶה אֶת זֶה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהָרְגוּ בָּהֶן אוֹיְבִים. רָמֵי בַּר יְחֶזְקֵאל אָמַר: בְּבֵית הַכְּנֶסֶת הָיוּ יוֹשְׁבִין, וְשָׁמְעוּ קוֹל מֵאֲחוֹרֵי בֵּית הַכְּנֶסֶת. כִּסְבוּרִין הָיוּ שֶׁבָּאוּ עֲלֵיהֶם אוֹיְבִים. דָּחֲקוּ זֶה בָּזֶה וְהָרְגוּ זֶה אֶת זֶה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהָרְגוּ בָּהֶן אוֹיְבִים. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמְרוּ: אַל יֵצֵא אָדָם בְּסַנְדָּל הַמְסוּמָּר. אִי הָכִי, בְּחוֹל נָמֵי לִיתְּסַר! מַעֲשֶׂה כִּי הֲוָה — בְּשַׁבָּת הֲוָה. בְּיוֹם טוֹב לִישְׁתְּרֵי! אַלְּמָה תְּנַן: