Bava Kamma 92b

״וְטָמֵא טָמֵא יִקְרָא״. אֲמַר לֵיהּ רָבָא לְרַבָּה בַּר מָרִי, מְנַָא הָא מִילְּתָא דַאֲמוּר רַבָּנַן: הַשְׁכֵּם וֶאֱכוֹל בַּקַּיִץ מִפְּנֵי הַחַמָּה, וּבַחוֹרֶף מִפְּנֵי הַצִּינָּה; וְאָמְרִי אִינָשֵׁי: שִׁיתִּין רָהוֹטֵי רְהוּט, וְלָא מְטוֹ לְגַבְרָא דְּמִצַּפְרָא כְּרַךְ? דִּכְתִיב: ״לֹא יִרְעָבוּ וְלֹא יִצְמָאוּ, וְלֹא יַכֵּם שָׁרָב וָשָׁמֶשׁ״. אֲמַר לֵיהּ: אַתְּ אָמְרַתְּ מֵהָתָם, וַאֲנָא אָמֵינָא מֵהָכָא: ״וַעֲבַדְתֶּם אֵת ה׳ אֱלֹהֵיכֶם״ – זוֹ קְרִיַּת שְׁמַע וּתְפִלָּה. ״וּבֵרַךְ [אֶת] לַחְמְךָ וְאֶת מֵימֶיךָ״ – זוֹ פַּת בְּמֶלַח וְקִיתוֹן שֶׁל מַיִם. מִכָּאן וְאֵילָךְ: ״וַהֲסִירֹתִי מַחֲלָה מִקִּרְבֶּךָ״. וְתַנְיָא: מַחֲלָה – זוֹ מָרָה. וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ מַחֲלָה? שֶׁשְּׁמוֹנִים וּשְׁלֹשָׁה חֳלָאִין יֵשׁ בָּהּ – ״מַחֲלָה״ בְּגִימַטְרִיָּא הָכִי הָווּ. וְכוּלָּן, פַּת בַּמֶּלַח שַׁחֲרִית וְקִיתוֹן שֶׁל מַיִם – מְבַטְּלָן. אֲמַר לֵיהּ רָבָא לְרַבָּה בַּר מָרִי, מְנַָא הָא מִילְּתָא דַאֲמוּר רַבָּנַן: חַבְרָךְ קַרְיָיךְ ״חֲמָרָא״ – אוּכָּפָא לְגַבָּיךְ מוּשׁ? אֲמַר לֵיהּ, דִּכְתִיב: ״וַיֹּאמַר: הָגָר שִׁפְחַת שָׂרַי, אֵי מִזֶּה בָאת וְאָנָה תֵלֵכִי? וַתֹּאמֶר: מִפְּנֵי שָׂרַי גְּבִרְתִּי אָנֹכִי בּוֹרַחַת״. אֲמַר לֵיהּ רָבָא לְרַבָּה בַּר מָרִי, מְנָא הָא מִילְּתָא דְאָמְרִי אִינָשֵׁי: מִילְּתָא גְּנָאָה דְּאִית בָּיךְ – קְדֵים אַמְרַהּ? אֲמַר לֵיהּ, דִּכְתִיב: ״וַיֹּאמַר: עֶבֶד אַבְרָהָם אָנֹכִי״. אֲמַר לֵיהּ רָבָא לְרַבָּה בַּר מָרִי, מְנָא הָא מִילְּתָא דְאָמְרִי אִינָשֵׁי: שָׁפֵיל וְאָזֵיל בַּר אֲווֹזָא, וְעֵינֵיהּ מְטַיְּיפִי? אֲמַר לֵיהּ, דִּכְתִיב: ״וְהֵטִיב ה׳ לַאדֹנִי, וְזָכַרְתָּ [אֶת] אֲמָתֶךָ״. אֲמַר לֵיהּ רָבָא לְרַבָּה בַּר מָרִי, מְנָא הָא מִילְּתָא דְאָמְרִי אִינָשֵׁי: שִׁיתִּין תִּכְלֵי מַטְיוּהּ לְכַכָּא דְּקָל חַבְרֵיהּ שְׁמַע, וְלָא אֲכַל? אֲמַר לֵיהּ, דִּכְתִיב: ״וְלִי אֲנִי עַבְדֶּךָ וּלְצָדֹק הַכֹּהֵן וְלִבְנָיָהוּ בֶן יְהוֹיָדָע וְלִשְׁלֹמֹה עַבְדְּךָ לֹא קָרָא״. אֲמַר לֵיהּ: אַתְּ אָמְרַתְּ מֵהָתָם, וַאֲנָא אָמֵינָא מֵהָכָא: ״וַיְבִאֶהָ יִצְחָק הָאֹהֱלָה שָׂרָה אִמּוֹ, וַיִּקַּח אֶת רִבְקָה וַתְּהִי לוֹ לְאִשָּׁה וַיֶּאֱהָבֶהָ, וַיִּנָּחֵם יִצְחָק אַחֲרֵי אִמּוֹ״, וּכְתִיב בָּתְרֵיהּ: ״וַיֹּסֶף אַבְרָהָם וַיִּקַּח אִשָּׁה וּשְׁמָהּ קְטוּרָה״. אֲמַר לֵיהּ רָבָא לְרַבָּה בַּר מָרִי, מְנָא הָא מִילְּתָא דְּאָמְרִי אִינָשֵׁי: חַמְרָא לְמָרֵיהּ, טֵיבוּתָא לְשָׁקְיֵיהּ? אֲמַר לֵיהּ, דִּכְתִיב: ״וְסָמַכְתָּ אֶת יָדְךָ עָלָיו״ – ״לְמַעַן יִשְׁמְעוּן וְיִרְאוּן כׇּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״. וּכְתִיב: ״וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מָלֵא רוּחַ חׇכְמָה, כִּי סָמַךְ מֹשֶׁה אֶת יָדָיו עָלָיו, וַיִּשְׁמְעוּ אֵלָיו כׇּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ׳״. אֲמַר לֵיהּ רָבָא לְרַבָּה בַּר מָרִי, מְנָא הָא מִילְּתָא דְאָמְרִי אִינָשֵׁי: כַּלְבָּא בְּכַפְנֵיהּ – גְּלָלֵי (מ)בָּלַע? דִּכְתִיב: ״נֶפֶשׁ שְׂבֵעָה – תָּבוּס נֹפֶת, וְנֶפֶשׁ רְעֵבָה – כׇּל מַר, מָתוֹק״. אֲמַר לֵיהּ רָבָא לְרַבָּה בַּר מָרִי, מְנָא הָא מִילְּתָא דְאָמְרִי אִינָשֵׁי: מְטַיֵּיל וְאָזֵיל דִּיקְלָא בִּישָׁא גַּבֵּי קִינָּא דִשְׁרָכֵי? אֲמַר לֵיהּ: דָּבָר זֶה כָּתוּב בַּתּוֹרָה, שָׁנוּי בַּנְּבִיאִים, וּמְשׁוּלָּשׁ בַּכְּתוּבִים; וּתְנַן בְּמַתְנִיתִין, וּתְנֵינָא בְּבָרַיְיתָא. כָּתוּב בַּתּוֹרָה – דִּכְתִיב: ״וַיֵּלֶךְ עֵשָׂו אֶל יִשְׁמָעֵאל״. שָׁנוּי בַּנְּבִיאִים – דִּכְתִיב: ״וַיִּתְלַקְּטוּ אֶל יִפְתָּח אֲנָשִׁים רֵקִים, וַיִּהְיוּ עִמּוֹ״. וּמְשׁוּלָּשׁ בַּכְּתוּבִים – דִּכְתִיב: ״כׇּל עוֹף לְמִינוֹ יִשְׁכּוֹן, (וּבְנֵי) [וּבֶן] אָדָם לַדּוֹמֶה לוֹ״. תְּנַן בְּמַתְנִיתִין – כׇּל הַמְחוּבָּר לַטָּמֵא, טָמֵא; כׇּל הַמְחוּבָּר לַטָּהוֹר, טָהוֹר. וּתְנֵינָא בְּבָרַיְיתָא – רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: לֹא לְחִנָּם הָלַךְ זַרְזִיר אֵצֶל עוֹרֵב, אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁהוּא מִינוֹ. אֲמַר לֵיהּ רָבָא לְרַבָּה בַּר מָרִי, מְנָא הָא מִילְּתָא דְאָמְרִי אִינָשֵׁי: קָרֵית חַבְרָךְ וְלָא עֲנָךְ, רְמִי גּוּדָּא רַבָּה – שְׁדִי בֵּיהּ? אֲמַר לֵיהּ: ״יַעַן טִהַרְתִּיךְ וְלֹא טָהַרְתְּ מִטֻּמְאָתֵךְ – לֹא תִטְהֲרִי עוֹד״. אֲמַר לֵיהּ רָבָא לְרַבָּה בַּר מָרִי, מְנָא הָא מִילְּתָא דְאָמְרִי אִינָשֵׁי: בֵּירָא דִּשְׁתֵית מִינֵּיהּ – לָא תִּשְׁדֵּי בֵּיהּ קָלָא? אֲמַר לֵיהּ, דִּכְתִיב: ״לֹא תְתַעֵב אֲדֹמִי – כִּי אָחִיךָ הוּא, וְלֹא תְתַעֵב מִצְרִי – כִּי גֵר הָיִיתָ בְאַרְצוֹ״. אֲמַר לֵיהּ רָבָא לְרַבָּה בַּר מָרִי, מְנָא הָא מִילְּתָא דְּאָמְרִי אִינָשֵׁי: אִי דְּלֵית דּוּרָא – דָּלֵינָא, וְאִי לָא – לָא דָּלֵינָא? אֲמַר לֵיהּ, דִּכְתִיב: ״וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ בָּרָק: אִם תֵּלְכִי עִמִּי – וְהָלָכְתִּי, וְאִם לֹא תֵלְכִי עִמִּי – לֹא אֵלֵךְ״. אֲמַר לֵיהּ רָבָא לְרַבָּה בַּר מָרִי, מְנָא הָא מִילְּתָא דְּאָמְרִי אִינָשֵׁי: כַּד הֲוֵינַן זוּטְרֵי – לְגַבְרֵי, הַשְׁתָּא דְּקַשִּׁישְׁנָא – לְדַרְדְּקֵי? אֲמַר לֵיהּ, מֵעִיקָּרָא כְּתִיב: ״וַה׳ הוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם בְּעַמּוּד עָנָן לַנְחֹתָם הַדֶּרֶךְ, וְלַיְלָה בְּעַמּוּד אֵשׁ לְהָאִיר לָהֶם״, וּלְבַסּוֹף כְּתִיב: