Bava Kamma 83b

מַתְנִי׳ הַחוֹבֵל בַּחֲבֵירוֹ, חַיָּיב עָלָיו מִשּׁוּם חֲמִשָּׁה דְּבָרִים: בְּנֶזֶק, בְּצַעַר, בְּרִיפּוּי, בְּשֶׁבֶת וּבוֹשֶׁת. בְּנֶזֶק כֵּיצַד? סִימֵּא אֶת עֵינוֹ; קָטַע אֶת יָדוֹ; שִׁיבֵּר אֶת רַגְלוֹ – רוֹאִין אוֹתוֹ כְּאִילּוּ הוּא עֶבֶד נִמְכָּר בַּשּׁוּק, וְשָׁמִין כַּמָּה הָיָה יָפֶה וְכַמָּה הוּא יָפֶה. צַעַר – כְּוָאוֹ (אוֹ) בְּשַׁפּוּד אוֹ בְּמַסְמֵר, וַאֲפִילּוּ עַל צִיפּוֹרְנוֹ מְקוֹם שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה חַבּוּרָה – אוֹמְדִין כַּמָּה אָדָם כַּיּוֹצֵא בָּזֶה רוֹצֶה לִיטּוֹל, לִהְיוֹת מִצְטַעֵר כָּךְ. רִיפּוּי – הִכָּהוּ, חַיָּיב לְרַפּאוֹתוֹ. עָלָה בּוֹ צְמָחִים, אִם מֵחֲמַת הַמַּכָּה – חַיָּיב, שֶׁלֹּא מֵחֲמַת הַמַּכָּה – פָּטוּר. חָיְיתָה וְנִסְתְּרָה חָיְיתָה וְנִסְתְּרָה – חַיָּיב לְרַפּאוֹתוֹ. חָיְיתָה כׇּל צוֹרְכָּהּ – אֵינוֹ חַיָּיב לְרַפּאוֹתוֹ. שֶׁבֶת – רוֹאִין אוֹתוֹ כְּאִילּוּ הוּא שׁוֹמֵר קִישּׁוּאִין, שֶׁכְּבָר נָתַן לוֹ דְּמֵי יָדוֹ וּדְמֵי רַגְלוֹ. בּוֹשֶׁת – הַכֹּל לְפִי הַמְבַיֵּישׁ וְהַמִּתְבַּיֵּישׁ. גְּמָ׳ אַמַּאי? ״עַיִן תַּחַת עַיִן״ אָמַר רַחֲמָנָא – אֵימָא עַיִן מַמָּשׁ! לָא סָלְקָא דַּעְתָּךְ; דְּתַנְיָא: יָכוֹל סִימֵּא אֶת עֵינוֹ – מְסַמֵּא אֶת עֵינוֹ, קָטַע אֶת יָדוֹ – מְקַטֵּעַ אֶת יָדוֹ, שִׁיבֵּר אֶת רַגְלוֹ – מְשַׁבֵּר אֶת רַגְלוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״מַכֵּה אָדָם״ וּ״מַכֵּה בְהֵמָה״; מָה מַכֵּה בְהֵמָה – לְתַשְׁלוּמִין, אַף מַכֵּה אָדָם – לְתַשְׁלוּמִין. וְאִם נַפְשְׁךָ לוֹמַר, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: ״לֹא תִקְחוּ כֹפֶר לְנֶפֶשׁ רֹצֵחַ, אֲשֶׁר הוּא רָשָׁע לָמוּת״ – לְנֶפֶשׁ רוֹצֵחַ אִי אַתָּה לוֹקֵחַ כּוֹפֶר, אֲבָל אַתָּה לוֹקֵחַ כּוֹפֶר לְרָאשֵׁי אֵבָרִים שֶׁאֵין חוֹזְרִין. הֵי ״מַכֶּה״? אִילֵימָא ״מַכֵּה בְהֵמָה יְשַׁלְּמֶנָּה, וּמַכֵּה אָדָם יוּמָת״ – הָהוּא בִּקְטָלָא כְּתִיב! אֶלָּא מֵהָכָא: ״מַכֵּה נֶפֶשׁ בְּהֵמָה יְשַׁלְּמֶנָּה, נֶפֶשׁ תַּחַת נָפֶשׁ״, וּסְמִיךְ לֵיהּ: ״וְאִישׁ כִּי יִתֵּן מוּם בַּעֲמִיתוֹ, כַּאֲשֶׁר עָשָׂה כֵּן יֵעָשֶׂה לוֹ״. הַאי לָאו ״מַכֶּה״ הוּא! ״הַכָּאָה״–״הַכָּאָה״ קָאָמְרִינַן; מָה הַכָּאָה הָאֲמוּרָה בִּבְהֵמָה – לְתַשְׁלוּמִין, אַף הַכָּאָה הָאֲמוּרָה בְּאָדָם – לְתַשְׁלוּמִין. וְהָא כְּתִיב: ״וְאִישׁ כִּי יַכֶּה כׇּל נֶפֶשׁ אָדָם, מוֹת יוּמָת״! בְּמָמוֹן. מִמַּאי דִּבְמָמוֹן? אֵימָא בְּמִיתָה מַמָּשׁ! לָא סָלְקָא דַּעְתָּךְ. חֲדָא – דְּהָא אִיתַּקַּשׁ לְ״מַכֵּה בְהֵמָה יְשַׁלְּמֶנָּה״. וְעוֹד, כְּתִיב בָּתְרֵיהּ: ״כַּאֲשֶׁר יִתֵּן מוּם בָּאָדָם, כֵּן יִנָּתֶן בּוֹ״ – וּשְׁמַע מִינַּהּ מָמוֹן. וּמַאי ״אִם נַפְשְׁךָ לוֹמַר״? תּוּ קָא קַשְׁיָא לְתַנָּא – מַאי חָזֵית דְּיָלְפַתְּ מִמַּכֵּה בְהֵמָה? לֵילַף מִמַּכֵּה אָדָם! אָמְרִי: דָּנִין נְיזָקִין מִנְּיזָקִין, וְאֵין דָּנִין נְיזָקִין מִמִּיתָה. אַדְּרַבָּה! דָּנִין אָדָם מֵאָדָם, וְאֵין דָּנִין אָדָם מִבְּהֵמָה! הַיְינוּ דְּקָתָנֵי ״אִם נַפְשְׁךָ לוֹמַר״ – הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: ״לֹא תִקְחוּ כֹפֶר לְנֶפֶשׁ רֹצֵחַ אֲשֶׁר הוּא רָשָׁע לָמוּת, כִּי מוֹת יוּמָת״ – לְנֶפֶשׁ רוֹצֵחַ אִי אַתָּה לוֹקֵחַ כּוֹפֶר, אֲבָל אַתָּה לוֹקֵחַ כּוֹפֶר לְרָאשֵׁי אֵבָרִים שֶׁאֵינָן חוֹזְרִין. וְהַאי ״לֹא תִקְחוּ כֹפֶר לְנֶפֶשׁ רֹצֵחַ״ – לְמַעוֹטֵי רָאשֵׁי אֵבָרִים הוּא דַּאֲתָא? הַאי מִבְּעֵי לֵיהּ דְּאָמַר רַחֲמָנָא לָא תַּעֲבֵיד בֵּיהּ תַּרְתֵּי – לָא תִּשְׁקוֹל מִינֵּיהּ מָמוֹן וְתִקְטְלֵיהּ! הַאי מִ״כְּדֵי רִשְׁעָתוֹ״ נָפְקָא – רִשְׁעָה אַחַת אַתָּה מְחַיְּיבוֹ, וְאִי אַתָּה מְחַיְּיבוֹ שְׁתֵּי רִשְׁעָיוֹת. וְאַכַּתִּי מִבְּעֵי לֵיהּ, דְּקָאָמַר רַחֲמָנָא: לָא תִּשְׁקוֹל מָמוֹן וְתִפְטְרֵיהּ! אִם כֵּן, לִכְתּוֹב רַחֲמָנָא ״לֹא תִקְּחוּ כוֹפֶר לַאֲשֶׁר הוּא רָשָׁע לָמוּת״; ״לְנֶפֶשׁ רֹצֵחַ״ לְמָה לִי? שְׁמַע מִינַּהּ: לְנֶפֶשׁ רוֹצֵחַ אִי אַתָּה לוֹקֵחַ כּוֹפֶר, אֲבָל אַתָּה לוֹקֵחַ כּוֹפֶר לְרָאשֵׁי אֵבָרִים שֶׁאֵינָן חוֹזְרִין. וְכִי מֵאַחַר דִּכְתִיב ״לֹא תִקְּחוּ כֹפֶר״, ״מַכֵּה״–״מַכֵּה״ לְמָה לִי? אָמְרִי: אִי מֵהַאי, הֲוָה אָמֵינָא: אִי בָּעֵי – עֵינוֹ נִיתֵּיב, וְאִי בָּעֵי – דְּמֵי עֵינוֹ נִיתֵּיב; קָא מַשְׁמַע לַן מִבְּהֵמָה, מָה מַכֵּה בְהֵמָה – לְתַשְׁלוּמִין, אַף מַכֵּה אָדָם – לְתַשְׁלוּמִין. תַּנְיָא, רַבִּי דּוֹסְתַּאי בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר: ״עַיִן תַּחַת עַיִן״ – מָמוֹן. אַתָּה אוֹמֵר מָמוֹן, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא עַיִן מַמָּשׁ? אָמַרְתָּ, הֲרֵי שֶׁהָיְתָה עֵינוֹ שֶׁל זֶה גְּדוֹלָה וְעֵינוֹ שֶׁל זֶה קְטַנָּה, הֵיאַךְ אֲנִי קוֹרֵא בֵּיהּ ״עַיִן תַּחַת עַיִן״? וְכִי תֵּימָא: כָּל כִּי הַאי – שָׁקֵיל מִינֵּיהּ מָמוֹנָא; הַתּוֹרָה אָמְרָה: ״מִשְׁפַּט אֶחָד יִהְיֶה לָכֶם״ – מִשְׁפָּט הַשָּׁוֶה לְכוּלְּכֶם! אָמְרִי: מַאי קוּשְׁיָא? דִּלְמָא נְהוֹרָא שְׁקַיל מִינֵּיהּ, נְהוֹרָא אָמַר רַחֲמָנָא נִישְׁקוֹל מִינֵּיהּ! דְּאִי לָא תֵּימָא הָכִי,