Bava Kamma 71a

אֲפִילּוּ הָכִי כֵּיוָן דְּקָא מַקְנֵי לֵיהּ בְּהָכִי – הָוְיָא מְכִירָה. גָּנַב וְטָבַח בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים וְכוּ׳. אָמְרִי: אַמַּאי? נְהִי דִּקְטָלָא לֵיכָּא, מַלְקוֹת מִיהָא אִיכָּא – וְקַיְימָא לַן דְּאֵינוֹ לוֹקֶה וּמְשַׁלֵּם! אָמְרִי: הָא מַנִּי – רַבִּי מֵאִיר הִיא, דְּאָמַר: לוֹקֶה וּמְשַׁלֵּם. אִי רַבִּי מֵאִיר, אֲפִילּוּ טָבַח בְּשַׁבָּת! וְכִי תֵּימָא: לוֹקֶה וּמְשַׁלֵּם אִית לֵיהּ, מֵת וּמְשַׁלֵּם לֵית לֵיהּ; וְלָא?! וְהָתַנְיָא: גָּנַב וְטָבַח בַּשַּׁבָּת; גָּנַב וְטָבַח לַעֲבוֹדָה זָרָה; גָּנַב שׁוֹר הַנִּסְקָל וּטְבָחוֹ – מְשַׁלֵּם אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים פּוֹטְרִין! אָמְרִי: בַּר מִינַּהּ דְּהַהִיא, דְּהָא אִתְּמַר עֲלַהּ: אָמַר רַבִּי יַעֲקֹב אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, וְאָמְרִי לַהּ אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ, רַבִּי אָבִין וְרַבִּי אִלְעָא וְכֹל חֲבוּרָתָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן אָמְרִי: בְּטוֹבֵחַ עַל יְדֵי אַחֵר. וְכִי זֶה חוֹטֵא וְזֶה מִתְחַיֵּיב?! אָמַר רָבָא: שָׁאנֵי הָכָא, דְּאָמַר קְרָא: ״וּטְבָחוֹ וּמְכָרוֹ״ – מָה מְכִירָה עַל יְדֵי אַחֵר, אַף טְבִיחָה עַל יְדֵי אַחֵר. דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל תָּנָא: ״אוֹ״ – לְרַבּוֹת אֶת הַשָּׁלִיחַ. דְּבֵי חִזְקִיָּה תָּנָא: ״תַּחַת״ – לְרַבּוֹת אֶת הַשָּׁלִיחַ. מַתְקֵיף לַהּ מָר זוּטְרָא: מִי אִיכָּא מִידֵּי דְּאִילּוּ עָבֵיד אִיהוּ – לָא מִיחַיַּיב, וְעָבֵיד שָׁלִיחַ וּמִיחַיַּיב? אֲמַר לֵיהּ רַב אָשֵׁי: הָתָם לָאו מִשּׁוּם דְּלָא מִיחַיַּיב הוּא, אֶלָּא דְּקָם לֵיהּ בִּדְרַבָּה מִינֵּיהּ. וְאִי בְּטוֹבֵחַ עַל יְדֵי אַחֵר, מַאי טַעְמָא דְּרַבָּנַן דְּפָטְרִי? אָמְרִי: מַאן חֲכָמִים – רַבִּי שִׁמְעוֹן, דְּאָמַר: שְׁחִיטָה שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה – לֹא שְׁמָהּ שְׁחִיטָה. אָמְרִי: בִּשְׁלָמָא עֲבוֹדָה זָרָה וְשׁוֹר הַנִּסְקָל – שְׁחִיטָה שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה הִיא; אֶלָּא שַׁבָּת – שְׁחִיטָה רְאוּיָה הִיא! דִּתְנַן: הַשּׁוֹחֵט בַּשַּׁבָּת וּבְיוֹם הַכִּפּוּרִים, אַף עַל פִּי שֶׁמִּתְחַיֵּיב בְּנַפְשׁוֹ – שְׁחִיטָתוֹ כְּשֵׁירָה! אָמְרִי: סָבַר לַהּ כְּרַבִּי יוֹחָנָן הַסַּנְדְּלָר. דִּתְנַן: הַמְבַשֵּׁל בַּשַּׁבָּת – בְּשׁוֹגֵג יֵאָכֵל, בְּמֵזִיד לֹא יֵאָכֵל; דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בְּשׁוֹגֵג – יֵאָכֵל בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת, בְּמֵזִיד – לֹא יֵאָכֵל עוֹלָמִית. רַבִּי יוֹחָנָן הַסַּנְדְּלָר אוֹמֵר: בְּשׁוֹגֵג – יֵאָכֵל לְמוֹצָאֵי שַׁבָּת לַאֲחֵרִים, וְלֹא לוֹ; בְּמֵזִיד – לֹא יֵאָכֵל עוֹלָמִית, לֹא לוֹ וְלֹא לַאֲחֵרִים. מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יוֹחָנָן הַסַּנְדְּלָר? כִּדְדָרֵישׁ רַבִּי חִיָּיא אַפִּיתְחָא דְּבֵי נְשִׂיאָה: ״וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַשַּׁבָּת כִּי קֹדֶשׁ הִוא לָכֶם״ – מָה קֹדֶשׁ אָסוּר בַּאֲכִילָה, אַף מַעֲשֵׂה שַׁבָּת אֲסוּרִין בַּאֲכִילָה. אִי – מָה קֹדֶשׁ אָסוּר בַּהֲנָאָה, אַף מַעֲשֵׂה שַׁבָּת אָסוּר בַּהֲנָאָה?! תַּלְמוּד לוֹמַר: ״לָכֶם״ – שֶׁלָּכֶם יְהֵא. יָכוֹל אֲפִילּוּ בְּשׁוֹגֵג? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״מְחַלְּלֶיהָ מוֹת יוּמָת״ – בְּמֵזִיד אָמַרְתִּי לְךָ, וְלֹא בְּשׁוֹגֵג. פְּלִיגִי בַּהּ רַב אַחָא וְרָבִינָא, חַד אָמַר: מַעֲשֵׂה שַׁבָּת דְּאוֹרָיְיתָא, וְחַד אָמַר: מַעֲשֵׂה שַׁבָּת דְּרַבָּנַן. מַאן דְּאָמַר דְּאוֹרָיְיתָא – כְּדַאֲמַרַן. וּמַאן דְּאָמַר דְּרַבָּנַן – אָמַר קְרָא: ״קֹדֶשׁ הוּא״ – הוּא קֹדֶשׁ, וְאֵין מַעֲשָׂיו קֹדֶשׁ. בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר דְּאוֹרָיְיתָא, אַמְּטוּ