Bava Kamma 104a

שֶׁכְּבָר הוֹדָה מִפִּי עַצְמוֹ! אֶלָּא אָמַר רָבָא: שָׁאנֵי מַתְנִיתִין, דְּכֵיוָן דְּיָדַע לְמַאן גַּזְלֵיהּ, וְאוֹדִי לֵיהּ; כֵּיוָן דְּאֶפְשָׁר לְאַהְדּוֹרֵי מָמוֹנָא לְמָרֵיהּ – הָוֵה לֵיהּ כְּמַאן דְּאָמַר לֵיהּ: ״יִהְיוּ לִי בְּיָדְךָ״. הִלְכָּךְ, נִשְׁבַּע – אַף עַל גַּב דְּקָאָמַר לֵיהּ: ״יִהְיוּ לִי בְּיָדְךָ״, כֵּיוָן דְּבָעֵי כַּפָּרָה, לָא סַגִּי עַד דְּמָטֵי לִידֵיהּ; הָא לָא אִישְׁתְּבַע – הָוֵי גַּבֵּיהּ פִּקָּדוֹן, עַד דְּאָתֵי וְשָׁקֵיל לֵיהּ. לֹא יִתֵּן לֹא לִבְנוֹ וְלֹא לִשְׁלוּחוֹ. אִיתְּמַר: שָׁלִיחַ שֶׁעֲשָׂאוֹ בְּעֵדִים – רַב חִסְדָּא אָמַר: הָוֵי שָׁלִיחַ, רַבָּה אָמַר: לָא הָוֵי שָׁלִיחַ. רַב חִסְדָּא אָמַר הָוֵי שָׁלִיחַ – לְהָכִי טְרַחִי וְאוֹקְמֵיהּ בְּעֵדִים, דְּלֵיקוּ בִּרְשׁוּתֵיהּ. רַבָּה אָמַר לָא הָוֵי שָׁלִיחַ – הָכִי קָאָמַר: אִינִישׁ מְהֵימְנָא הוּא; אִי סָמְכַתְּ – סְמוֹךְ, אִי בָּעֵית לְשַׁדּוֹרֵיה בִּידֵיהּ – שַׁדַּר בִּידֵיהּ. תְּנַן: הַשּׁוֹאֵל אֶת הַפָּרָה, וְשִׁילְּחָהּ בְּיַד בְּנוֹ, בְּיַד עַבְדּוֹ, בְּיַד שְׁלוּחוֹ; אוֹ בְּיַד בְּנוֹ, בְּיַד עַבְדּוֹ, בְּיַד שְׁלוּחוֹ שֶׁל שׁוֹאֵל; וּמֵתָה – פָּטוּר. הַאי שְׁלוּחוֹ הֵיכִי דָמֵי? אִי דְּלֹא (עָשָׂה) [עֲשָׂאוֹ] בְּעֵדִים, מְנָא יָדְעִינַן? אֶלָּא (דְּעָשָׂה) [דַּעֲשָׂאוֹ] בְּעֵדִים – וְקָתָנֵי דְּפָטוּר? קַשְׁיָא לְרַב חִסְדָּא! כִּדְאָמַר רַב חִסְדָּא: בִּשְׂכִירוֹ וּלְקִיטוֹ, הָכָא נָמֵי בִּשְׂכִירוֹ וּלְקִיטוֹ. תְּנַן: לֹא יִתֵּן לֹא לִבְנוֹ וְלֹא לִשְׁלוּחוֹ. הַאי שְׁלוּחוֹ הֵיכִי דָמֵי? אִי דְּלָא עֲשָׂאוֹ בְּעֵדִים, מְנָא יָדְעִינַן? אֶלָּא לָאו דַּעֲשָׂאוֹ בְּעֵדִים? תַּרְגְּמַהּ רַב חִסְדָּא: בִּשְׂכִירוֹ וּלְקִיטוֹ. אֲבָל שָׁלִיחַ שֶׁעֲשָׂאוֹ בְּעֵדִים – מַאי, הָכִי נָמֵי דְּהָוֵי שָׁלִיחַ? אַדְּתָנֵי סֵיפָא: אֲבָל נוֹתֵן הוּא לִשְׁלִיחַ בֵּית דִּין; לִפְלוֹג וְלִיתְנֵי בְּדִידֵיהּ – שָׁלִיחַ שֶׁעֲשָׂאוֹ בְּעֵדִים, הָכִי נָמֵי דְּהָוֵי שָׁלִיחַ! אָמְרִי: לָא פְּסִיקָא לֵיהּ; שְׁלִיחַ בֵּית דִּין, לָא שְׁנָא עֲשָׂאוֹ נִגְזָל וְלָא שְׁנָא עֲשָׂאוֹ גַּזְלָן, הָוֵי שָׁלִיחַ – פְּסִיקָא לֵיהּ. שְׁלִיחַ שֶׁעֲשָׂאוֹ בְּעֵדִים, דְּכִי עֲשָׂאוֹ נִגְזָל הוּא דְּהָוֵי שָׁלִיחַ, עֲשָׂאוֹ גַּזְלָן לָא הָוֵי שָׁלִיחַ – לָא פְּסִיקָא לֵיהּ. וּלְאַפּוֹקֵי מֵהַאי תַּנָּא – דְּתַנְיָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: שְׁלִיחַ בֵּית דִּין שֶׁעֲשָׂאוֹ נִגְזָל וְלֹא עֲשָׂאוֹ גַּזְלָן, אוֹ עֲשָׂאוֹ גַּזְלָן וְשָׁלַח הַלָּה וְנָטַל אֶת שֶׁלּוֹ מִיָּדוֹ – פָּטוּר. רַבִּי יוֹחָנָן וְרַבִּי אֶלְעָזָר דְאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ: שָׁלִיחַ שֶׁעֲשָׂאוֹ בְּעֵדִים, הָוֵי שָׁלִיחַ. וְאִם תֹּאמַר מִשְׁנָתֵנוּ; בְּמַמְצִיא לוֹ שָׁלִיחַ, דַּאֲמַר לֵיהּ: ״אִית לִי זוּזֵי גַּבֵּי פְלָנְיָא, וְלָא קָא מְשַׁדַּר לְהוּ. אִיתְחֲזִי לֵיהּ, דִּלְמָא אִינִישׁ הוּא דְּלָא מַשְׁכַּח לְשַׁדּוֹרֵי לֵיהּ״. אִי נָמֵי, כִּדְרַב חִסְדָּא – בִּשְׂכִירוֹ וּלְקִיטוֹ. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: