Bava Kamma 99b

רָבָא אָמַר: דְּכוּלֵּי עָלְמָא יֶשְׁנָהּ לִשְׂכִירוּת מִתְּחִילָּה וְעַד סוֹף, וּדְכוּלֵּי עָלְמָא הַמְקַדֵּשׁ בְּמִלְוָה אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת, וּדְכוּלֵּי עָלְמָא אֵין אוּמָּן קוֹנֶה בִּשְׁבַח כְּלִי; אֶלָּא הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – כְּגוֹן שֶׁהוֹסִיף לָהּ נוֹפֶךְ מִשֶּׁלּוֹ. רַבִּי מֵאִיר סָבַר: מִלְוָה וּפְרוּטָה – דַּעְתַּהּ אַפְּרוּטָה, וְרַבָּנַן סָבְרִי: מִלְוָה וּפְרוּטָה – דַּעְתַּהּ אַמִּלְוָה. וּבִפְלוּגְתָּא דְּהָנֵי תַּנָּאֵי, דְּתַנְיָא: ״בִּשְׂכַר שֶׁעָשִׂיתִי עִמָּךְ״ – אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת. ״בִּשְׂכַר שֶׁאֶעֱשֶׂה עִמָּךְ״ – מְקוּדֶּשֶׁת. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: ״בִּשְׂכַר שֶׁאֶעֱשֶׂה עִמָּךְ״ – אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת, וְכׇל שֶׁכֵּן ״בִּשְׂכַר שֶׁעָשִׂיתִי עִמָּךְ״. וְרַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא אוֹמֵר, בֶּאֱמֶת אָמְרוּ: בֵּין ״בִּשְׂכַר שֶׁעָשִׂיתִי עִמָּךְ״, וּבֵין ״בִּשְׂכַר שֶׁאֶעֱשֶׂה עִמָּךְ״ – אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת. וְאִם הוֹסִיף לָהּ נוֹפֶךְ מִשֶּׁלּוֹ – מְקוּדֶּשֶׁת. מַאי אִיכָּא בֵּין תַּנָּא קַמָּא לְרַבִּי נָתָן? אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ שְׂכִירוּת. בֵּין רַבִּי נָתָן לְרַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא? אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ מִלְוָה וּפְרוּטָה. אָמַר שְׁמוּאֵל: טַבָּח אוּמָּן שֶׁקִּלְקֵל – חַיָּיב לְשַׁלֵּם. מַזִּיק הוּא, פּוֹשֵׁעַ הוּא, נַעֲשָׂה כְּאוֹמֵר לוֹ: ״שְׁחוֹט לִי מִכָּאן״, וְשָׁחַט לוֹ מִכָּאן. לְמָה לֵיהּ לְמֵימַר ״מַזִּיק הוּא, פּוֹשֵׁעַ הוּא״? אִי אָמַר ״מַזִּיק הוּא״, הֲוָה אָמֵינָא הָנֵי מִילֵּי הֵיכָא דְּקָא עָבֵיד בְּשָׂכָר, אֲבָל הֵיכָא דְּקָא עָבֵיד בְּחִנָּם – לָא; קָא מַשְׁמַע לַן ״פּוֹשֵׁעַ הוּא״. אֵיתִיבֵיהּ רַב חָמָא בַּר גּוּרְיָא לִשְׁמוּאֵל: הַנּוֹתֵן בְּהֵמָה לַטַּבָּח וְנִיבְּלָהּ, אוּמָּן – פָּטוּר, הֶדְיוֹט – חַיָּיב. וְאִם נוֹתֵן שָׂכָר, בֵּין הֶדְיוֹט בֵּין אוּמָּן – חַיָּיב! אֲמַר לֵיהּ: לִעֲכַר מוֹחָךְ! אֲתָא הָהוּא מֵרַבָּנַן קָא מוֹתֵיב לֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ: הַשְׁתָּא שָׁקְלַתְּ מַאי דִּשְׁקַל חַבְרָךְ! קָאָמֵינָא לְכוּ אֲנָא רַבִּי מֵאִיר, וְקָאָמְרִיתוּ לִי רַבָּנַן?! אַמַּאי לָא דָּיְיקַתְּ מִילֵּי – שֶׁאֲנִי אוֹמֵר: מַזִּיק הוּא, פּוֹשֵׁעַ הוּא, נַעֲשֶׂה כְּאוֹמֵר לוֹ ״שְׁחוֹט לִי מִכָּאן״ – וְשָׁחַט לוֹ מִכָּאן; מַאן אִית לֵיהּ הַאי סְבָרָא – רַבִּי מֵאִיר, דְּאָמַר: מִבְּעֵי לֵיהּ לְמִירְמֵי אַנַּפְשֵׁיהּ! הֵי רַבִּי מֵאִיר? אִילֵּימָא [הָא] רַבִּי מֵאִיר (קל״ן סִימָן) – דִּתְנַן: קְשָׁרוֹ בְּעָלָיו בְּמוֹסֵירָה וְנָעַל בְּפָנָיו כָּרָאוּי, וְיָצָא וְהִזִּיק, בֵּין תָּם בֵּין מוּעָד – חַיָּיב, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. הָתָם בִּקְרָאֵי פְּלִיגִי! אֶלָּא הָא רַבִּי מֵאִיר – דִּתְנַן: לִצְבּוֹעַ לוֹ אָדוֹם וּצְבָעוֹ שָׁחוֹר, שָׁחוֹר וּצְבָעוֹ אָדוֹם – רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: נוֹתֵן לוֹ דְּמֵי צַמְרוֹ. הָתָם בְּיָדַיִם קְלָאו מִינֵּיהּ! אֶלָּא הָא רַבִּי מֵאִיר – דִּתְנַן: נִשְׁבְּרָה כַּדּוֹ וְלֹא סִילְּקָהּ, נָפְלָה גְּמַלּוֹ וְלֹא הֶעֱמִידָה – רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: חַיָּיב בְּנִזְקָן, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: פָּטוּר מִדִּינֵי אָדָם, וְחַיָּיב בְּדִינֵי שָׁמַיִם. וְקַיְימָא לַן דִּבְנִתְקַל פּוֹשֵׁעַ הוּא פְּלִיגִי. אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: טַבָּח אוּמָּן שֶׁקִּלְקֵל – חַיָּיב, וַאֲפִילּוּ הוּא אוּמָּן כְּטַבָּחֵי צִיפּוֹרִי. וּמִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן הָכִי?! וְהָאָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה: עוֹבָדָא הֲוָה קַמֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן בִּכְנִישְׁתָּא דְמָעוֹן, וַאֲמַר לֵיהּ: זִיל אַיְיתִי רְאָיָה דְּמַמְחֵית לְתַרְנְגוֹלִים, וְאֶפְטְרָךְ! לָא קַשְׁיָא; כָּאן בְּחִנָּם, כָּאן בְּשָׂכָר. כִּי הָא דְּאָמַר רַבִּי זֵירָא: הָרוֹצֶה שֶׁיִּתְחַיֵּיב לוֹ טַבָּח – יַקְדִּים לוֹ דִּינָר. מֵיתִיבִי: הַמּוֹלִיךְ חִטִּים לַטָּחוֹן – וְלֹא לְתָתָן, וַעֲשָׂאָן סוּבִּין אוֹ מוּרְסָן; קֶמַח לַנַּחְתּוֹם – וַעֲשָׂאוֹ פַּת נִיפּוּלִין; בְּהֵמָה לַטַּבָּח – וְנִיבְּלָהּ; חַיָּיב, מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְּנוֹשֵׂא שָׂכָר! אֵימָא: מִפְּנֵי שֶׁהוּא נוֹשֵׂא שָׂכָר. הָהוּא מַגְרוּמְתָּא דַּאֲתַאי לְקַמֵּיהּ דְּרַב, טַרְפֵהּ, וּפַטְרֵיהּ לְטַבָּח מִלְּשַׁלּוֹמֵי דְּמֵי. פְּגַעוּ בֵּיהּ רַב כָּהֲנָא וְרַב אַסִּי בְּהָהוּא גַּבְרָא, אֲמַרוּ לֵיהּ: עֲבֵיד בָּךְ רַב תַּרְתֵּי. מַאי תַּרְתֵּי? אִילֵימָא תַּרְתֵּי לִגְרִיעוּתָא – דְּאִיבְּעִי לֵיהּ לְאַכְשׁוֹרֵי כְּרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה, וְטַרְפַהּ כְּרַבָּנַן; וְאִי נָמֵי כְּרַבָּנַן – דְּאִיבְּעִי לֵיהּ חִיּוּבָא לְטַבָּחָא; וּמִי שְׁרֵי לְמֵימַר כִּי הַאי גַּוְנָא?! וְהָתַנְיָא: לִכְשֶׁיֵּצֵא, לֹא יֹאמַר: ״אֲנִי מְזַכֶּה וַחֲבֵירַי מְחַיְּיבִין, אֲבָל מָה אֶעֱשֶׂה שֶׁחֲבֵירַי רַבּוּ עָלַי״, וְעַל זֶה נֶאֱמַר: ״הוֹלֵךְ רָכִיל מְגַלֶּה סּוֹד״! אֶלָּא תַּרְתֵּי לִמְעַלְּיוּתָא – דְּלָא אוֹכְלָךְ סְפֵק אִיסּוּרָא, וּמַנְעָךְ מִסְּפֵק גְּזֵילָה. אִיתְּמַר: הַמַּרְאֶה דִּינָר לַשּׁוּלְחָנִי וְנִמְצָא רַע, תָּנֵי חֲדָא: אוּמָּן – פָּטוּר, הֶדְיוֹט – חַיָּיב; וְתַנְיָא אִידַּךְ: בֵּין אוּמָּן בֵּין הֶדְיוֹט – חַיָּיב! אָמַר רַב פָּפָּא: כִּי תַּנְיָא אוּמָּן פָּטוּר – כְּגוֹן דַּנְכּוּ וְאִיסּוּר, דְּלָא צְרִיכִי לְמִיגְמַר כְּלָל. אֶלָּא בְּמַאי טְעוֹ? טְעוֹ בְּסִיכְּתָא חַדְתָּא, דְּהָהִיא שַׁעְתָּא דִּנְפַק מִתּוּתֵי סִיכְּתָא. הָהִיא אִיתְּתָא דְּאַחְזְיָא דִּינָרָא לְרַבִּי חִיָּיא, אֲמַר לַהּ: מְעַלְּיָא הוּא. לְמָחָר אֲתַאי לְקַמֵּיהּ, וַאֲמַרָה לֵיהּ: אַחֲזִיתֵיהּ, וַאֲמַרוּ לִי בִּישָׁא הוּא, וְלָא קָא נָפֵיק לִי! אֲמַר לֵיהּ לְרַב: זִיל חַלְּפֵיהּ נִיהֲלַהּ, וּכְתוֹב אַפִּנְקָסִי: ״דֵּין עֵסֶק בִּישׁ״. וּמַאי שְׁנָא דַּנְכּוּ וְאִיסּוּר דִּפְטִירִי – מִשּׁוּם דְּלָא צְרִיכִי לְמִיגְמַר? רַבִּי חִיָּיא נָמֵי לָאו לְמִיגְמַר קָא בָּעֵי! רַבִּי חִיָּיא, לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין הוּא דַּעֲבַד. כִּדְתָנֵי רַב יוֹסֵף: ״וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם״ – זֶה