Bava Kamma 28a

בבא קמא · ด้าน Amud Alef

ภาษาฮีบรู / อราเมอิก

עִמָּךְ?! בֶּן בַּג בַּג יְחִידָאָה הוּא, וּפְלִיגִי רַבָּנַן עֲלֵיהּ. רַבִּי יַנַּאי אָמַר: מַאי ״שְׁבוֹר אֶת שִׁינָּיו״ – בַּדִּין. אִי הָכִי, ״וֶאֱמוֹר לוֹ״?! ״וְאוֹמְרִים לוֹ״ מִיבְּעֵי לֵיהּ! ״שֶׁלִּי אֲנִי נוֹטֵל״?! ״שֶׁלּוֹ הוּא נוֹטֵל״ מִיבְּעֵי לֵיהּ! קַשְׁיָא. תָּא שְׁמַע: שׁוֹר שֶׁעָלָה עַל גַּבֵּי חֲבֵירוֹ לְהוֹרְגוֹ, וּבָא בַּעַל הַתַּחְתּוֹן וְשָׁמַט אֶת שֶׁלּוֹ, וְנָפַל עֶלְיוֹן וָמֵת – פָּטוּר. מַאי, לָאו בְּמוּעָד – דְּלֵיכָּא פְּסֵידָא? לָא, בְּתָם – דְּאִיכָּא פְּסֵידָא. אִי הָכִי, אֵימָא סֵיפָא: דְּחָפוֹ לָעֶלְיוֹן וָמֵת – חַיָּיב. וְאִי בְּתָם, אַמַּאי חַיָּיב? שֶׁהָיָה לוֹ לְשׇׁמְטוֹ, וְלֹא שְׁמָטוֹ. תָּא שְׁמַע: הַמְמַלֵּא חֲצַר חֲבֵירוֹ כַּדֵּי יַיִן וְכַדֵּי שֶׁמֶן – בַּעַל הֶחָצֵר מְשַׁבֵּר וְיוֹצֵא, מְשַׁבֵּר וְנִכְנָס! אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: מְשַׁבֵּר וְיוֹצֵא לְבֵית דִּין, מְשַׁבֵּר וְנִכְנָס לְהָבִיא זְכִיּוֹתָיו. תָּא שְׁמַע: מִנַּיִין לְנִרְצָע שֶׁכָּלוּ לוֹ יָמָיו, וְרַבּוֹ מְסַרְהֵב בּוֹ לָצֵאת, וְחָבַל וְעָשָׂה בּוֹ חַבּוּרָה, שֶׁהוּא פָּטוּר – תַּלְמוּד לוֹמַר: ״לֹא תִקְּחוּ כֹפֶר״ ״לָשׁוּב״ – לֹא תִּקְחוּ כּוֹפֶר לַשָּׁב! הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – בְּעַבְדָּא גַּנָּבָא. עַד הָאִידָּנָא לָא גְּנַב, וְהַשְׁתָּא גָּנֵב?! עַד הָאִידָּנָא הֲוָה אֵימְתֵיהּ דְּרַבֵּיהּ עֲלֵיהּ, הַשְׁתָּא לֵית לֵיהּ אֵימְתָא דְּרַבֵּיהּ עֲלֵיהּ. רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמַר: בְּעֶבֶד שֶׁמָּסַר לוֹ רַבּוֹ שִׁפְחָה כְּנַעֲנִית; עַד הָאִידָּנָא הֶיתֵּירָא, וְהַשְׁתָּא אִיסּוּרָא. תָּא שְׁמַע: הַמַּנִּיחַ אֶת הַכַּד בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, וּבָא אַחֵר וְנִתְקַל בָּהּ וּשְׁבָרָהּ – פָּטוּר. טַעְמָא דְּנִתְקַל בָּהּ, הָא שְׁבָרָהּ – חַיָּיב! אָמַר רַב זְבִיד מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא: הוּא הַדִּין אֲפִילּוּ שְׁבָרָהּ; וְהַאי דְּקָתָנֵי ״נִתְקַל״ – אַיְּידֵי דְּקָבָעֵי לְמִיתְנֵי סֵיפָא: אִם הוּזַּק – בַּעַל חָבִית חַיָּיב בְּנִזְקוֹ, דְּדַוְקָא נִתְקַל אֲבָל שָׁבַר לָא, דְּהוּא אַזֵּיק נַפְשֵׁיהּ; קָתָנֵי רֵישָׁא נִתְקַל. תָּא שְׁמַע: ״וְקַצֹּתָה אֶת כַּפָּהּ״ – מָמוֹן. מַאי, לָאו בְּשֶׁאֵינָהּ יְכוֹלָה לְהַצִּיל עַל יְדֵי דָּבָר אַחֵר? לֹא, שֶׁיְּכוֹלָה לְהַצִּיל עַל יְדֵי דָּבָר אַחֵר. אֲבָל אֵינָהּ יְכוֹלָה לְהַצִּיל עַל יְדֵי דָּבָר אַחֵר – פְּטוּרָה? אִי הָכִי, אַדְּתָנֵי סֵיפָא: ״וְשָׁלְחָה יָדָהּ״ – פְּרָט לִשְׁלִיחַ בֵּית דִּין; לִפְלוֹג וְלִתְנֵי בְּדִידַהּ: בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים – בְּשֶׁיְּכוֹלָה לְהַצִּיל עַל יְדֵי דָּבָר אַחֵר, אֲבָל אֵינָהּ יְכוֹלָה לְהַצִּיל עַל יְדֵי דָּבָר אַחֵר – פְּטוּרָה! הָכִי נָמֵי קָאָמַר: בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים – בְּשֶׁיְּכוֹלָה לְהַצִּיל עַל יְדֵי דָּבָר אַחֵר, אֲבָל אֵינָהּ יְכוֹלָה לְהַצִּיל עַל יְדֵי דָּבָר אַחֵר – נַעֲשָׂה יָדָהּ כִּשְׁלִיחַ בֵּית דִּין, וּפְטוּרָה. תָּא שְׁמַע: הֲרֵי שֶׁהָיְתָה דֶּרֶךְ הָרַבִּים עוֹבֶרֶת בְּתוֹךְ שָׂדֵהוּ; נְטָלָהּ, וְנָתַן לָהֶם מִן הַצַּד – מַה שֶּׁנָּתַן נָתַן, וְשֶׁלּוֹ לֹא הִגִּיעוֹ. וְאִי אָמְרַתְּ עָבֵיד אִינִישׁ דִּינָא לְנַפְשֵׁיהּ, לִנְקוֹט פַּזְרָא וְלִיתֵיב! אָמַר רַב זְבִיד מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא: גְּזֵירָה שֶׁמָּא יִתֵּן לָהֶם דֶּרֶךְ עֲקַלָּתוֹן. רַב מְשַׁרְשְׁיָא אָמַר: בְּנוֹתֵן לָהֶם דֶּרֶךְ עֲקַלָּתוֹן. רַב אָשֵׁי אָמַר: כֹּל מִן הַצַּד – דֶּרֶךְ עֲקַלָּתוֹן הוּא, קְרוֹבָה לָזֶה וּרְחוֹקָה לָזֶה. אִי הָכִי, אַמַּאי שֶׁלּוֹ לֹא הִגִּיעוֹ? לֵימָא לְהוּ: שְׁקוּלוּ דִּידְכוּ, וְהַבוּ לִי דִּידִי! מִשּׁוּם דְּרַב יְהוּדָה – דְּאָמַר רַב יְהוּדָה: מֵיצַר שֶׁהֶחֱזִיקוּ בּוֹ רַבִּים – אָסוּר לְקַלְקְלוֹ. תָּא שְׁמַע: בַּעַל הַבַּיִת שֶׁהִנִּיחַ פֵּאָה מִצַּד אֶחָד, וּבָאוּ עֲנִיִּים וְנָטְלוּ מִצַּד אַחֵר – זֶה וָזֶה פֵּאָה. וְאִי אָמְרַתְּ עָבֵיד אִינִישׁ דִּינָא לְנַפְשֵׁיהּ, אַמַּאי זֶה וָזֶה פֵּאָה? לִנְקוֹט פַּזְרָא וְלִיתֵיב! אָמַר רָבָא: מַאי ״זֶה וָזֶה פֵּאָה״ – לְפוֹטְרָן מִן הַמַּעֲשֵׂר. כִּדְתַנְיָא: הַמַּפְקִיר אֶת כַּרְמוֹ, וְהִשְׁכִּים בַּבֹּקֶר וּבְצָרוֹ – חַיָּיב בְּפֶרֶט וּבְעוֹלֵלוֹת וּבְשִׁכְחָה וּבְפֵאָה, וּפָטוּר מִן הַמַּעֲשֵׂר. מַתְנִי׳ נִשְׁבְּרָה כַּדּוֹ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, וְהוּחְלַק אֶחָד בַּמַּיִם אוֹ שֶׁלָּקָה בְּחַרְסִית – חַיָּיב. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בְּמִתְכַּוֵּין – חַיָּיב, בְּאֵינוֹ מִתְכַּוֵּין – פָּטוּר. גְּמָ׳ אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁטִּינְּפוּ כֵּלָיו בַּמַּיִם,