Bava Kamma 64a

בבא קמא · 면 Amud Alef

히브리어 / 아람어

כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר ״שֶׂה״ – הֲרֵי שֶׂה אָמוּר, הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּים ״גְּנֵיבָה״? לְרַבּוֹת כָּל דָּבָר. יֵאָמֵר ״שׁוֹר״, ״שֶׂה״ וּ״גְנֵיבָה״, וְהַכֹּל בַּכְּלָל! אִילּוּ כָּךְ, הָיִיתִי אוֹמֵר: מָה הַפְּרָט מְפוֹרָשׁ – דָּבָר הַקָּדוֹשׁ בִּבְכוֹרָה, אַף כֹּל דָּבָר הַקָּדוֹשׁ בִּבְכוֹרָה. מָה יֵשׁ לְךָ לְהָבִיא – חֲמוֹר, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר ״חֲמוֹר״ – הֲרֵי חֲמוֹר אָמוּר, הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּים ״גְּנֵיבָה״? לְרַבּוֹת כׇּל דָּבָר. יֵאָמֵר ״שׁוֹר״ וַ״חֲמוֹר״ ״שֶׂה״ וּ״גְנֵיבָה״ – וְהַכֹּל בַּכְּלָל! אִילּוּ כָּךְ, הָיִיתִי אוֹמֵר: מָה הַפְּרָט מְפוֹרָשׁ – בַּעֲלֵי חַיִּים, אַף כֹּל בַּעֲלֵי חַיִּים. מָה יֵשׁ לְךָ לְהָבִיא – שְׁאָר בַּעֲלֵי חַיִּים, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר ״חַיִּים״ – הֲרֵי חַיִּים אָמוּר, הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּים ״גְּנֵיבָה״? לְרַבּוֹת כׇּל דָּבָר. אָמַר מָר: יֵאָמֵר ״שׁוֹר״ וּ״גְנֵיבָה״. מִי כְּתִיב ״שׁוֹר״ וּ״גְנֵיבָה״? ״גְּנֵיבָה״ וָ״שׁוֹר״ הוּא דִּכְתִיב! וְכִי תֵּימָא ״אִילּוּ נֶאֱמַר״ קָאָמַר – אִילּוּ נֶאֱמַר ״שׁוֹר״ וּ״גְנֵיבָה״; וּמִי מָצֵית אָמְרַתְּ ״מָה הַפְּרָט מְפוֹרָשׁ״?! הָוֵה ״שׁוֹר״ פְּרָט וּ״גְנֵיבָה״ כְּלָל; פְּרָט וּכְלָל – נַעֲשָׂה כְּלָל מוֹסִיף עַל הַפְּרָט, וְאִיתְרַבּוּ לְהוּ כֹּל מִילֵּי! אֶלָּא כְּדִכְתִיב קָאָמְרִי – ״גְּנֵיבָה״ וְ״שׁוֹר״. מִי מָצֵית אָמְרַתְּ ״הַכֹּל בַּכְּלָל״, אוֹ ״מָה הַפְּרָט מְפוֹרָשׁ״? הָוֵה לֵיהּ ״גְּנֵיבָה״ כְּלָל וְ״שׁוֹר״ פְּרָט; כְּלָל וּפְרָט – אֵין בַּכְּלָל אֶלָּא מַה שֶּׁבַּפְּרָט; שׁוֹר אִין, מִידֵּי אַחֲרִינָא לָא! אָמַר רָבָא: תַּנָּא אַ״חַיִּים״ קָא סָמֵיךְ לֵיהּ, וּכְלָל וּפְרָט וּכְלָל קָאָמַר לֵיהּ. וְהָא לָא דָּמֵי כְּלָלָא בָּתְרָא לִכְלָלָא קַמָּא! הָא תַּנָּא – דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל הוּא, דִּכְהַאי גַּוְונָא דָּרֵישׁ כְּלָלֵי וּפְרָטֵי. וְהָכִי קָא קַשְׁיָא לֵיהּ: ״אִם הִמָּצֵא תִמָּצֵא״ לְמָה לִי? יֵאָמֵר ״שׁוֹר״ וּ״גְנֵיבָה״ וְ״חַיִּים״ – וְהַכֹּל בַּכְּלָל! אִילּוּ כֵּן, הָיִיתִי אוֹמֵר: מָה הַפְּרָט מְפוֹרָשׁ – דָּבָר הַקָּרֵב לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ, אַף כֹּל הַקָּרֵב לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ. מָה יֵשׁ לְהָבִיא – ״שֶׂה״, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר ״שֶׂה״ – הֲרֵי שֶׂה אָמוּר, הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּים ״גְּנֵיבָה״? לְרַבּוֹת כׇּל דָּבָר. יֵאָמֵר ״גְּנֵיבָה״ וְ״שׁוֹר״ וָ״שֶׂה״ וְחַיִּים״ – וְהַכֹּל בַּכְּלָל! אִילּוּ כֵּן, הָיִיתִי אוֹמֵר: מָה הַפְּרָט מְפוֹרָשׁ – דָּבָר הַקָּדוֹשׁ בִּבְכוֹרָה, אַף כֹּל דָּבָר הַקָּדוֹשׁ בִּבְכוֹרָה. מָה יֵשׁ לְךָ לְהָבִיא – חֲמוֹר, [כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר ״חֲמוֹר״] הֲרֵי חֲמוֹר אָמוּר, הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּים ״גְּנֵיבָה״? לְרַבּוֹת כׇּל דָּבָר. יֵאָמֵר ״גְּנֵיבָה״, וְ״שׁוֹר״, וָ״שֶׂה״, וַ״חֲמוֹר״, וְ״חַיִּים״ – וְהַכֹּל בַּכְּלָל! אִילּוּ כֵּן, הָיִיתִי אוֹמֵר: מָה הַפְּרָט מְפוֹרָשׁ – בַּעֲלֵי חַיִּים, אַף כֹּל בַּעֲלֵי חַיִּים. מָה יֵשׁ לְךָ לְהָבִיא – שְׁאָר בַּעֲלֵי חַיִּים; כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר ״חַיִּים״ – הֲרֵי חַיִּים אָמוּר, הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּים ״גְּנֵיבָה״? לְרַבּוֹת כׇּל דָּבָר; ״אִם הִמָּצֵא תִמָּצֵא״ לְמָה לִי?